ימי עדנה למים, לא רק בגלל החורף והגשם שירד בשפע, והכנרת והנחלים השוצפים בצפון, גם המים הזורמים בצינורות של בנימין זוכים לעדנה מחודשת. וזאת אחרי שנים שהפקידים האמונים על תשתיות המים עצמו עיניים מלראות את מה שמעבר ל"קו הירוק". "מערכות המים הארציות פשוט לא התייחסו ליהודה ושומרון בכלל עד לפני ארבע שנים", מספר מאיר שילה, מנהל מחלקת תשתיות זורמות, "אבל בזכות השרים האוהדים את ההתיישבות היחס השתנה, והמון פרויקטים בתחום המים מתבצעים היום".
בצדי הדרכים ניתן לראות צינורות ענק, באגרים ומנופים, אבק והפרעות לתנועה, ונהגים רבים תוהים מה אלה. "בשנים האחרונות אנחנו במשאים ומתנים עם רשות המים ומקורות", מסביר מאיר שילה, שמייצג את יו"ש בפורום החדש של רשות המים ומקורות לענייני יו"ש, "כדי לשכנע אותם שנוצרו פערים אדירים באספקת המים בארבעים השנים האחרונות, בין התשתיות שנותרו כבימי ראשית היישובים, ובין צרכי היישובים שגדלו עשרת מונים, ושנדרשים פתרונות אזוריים ויישוביים רבים לסגירת הפערים האלה. יש יישובים שסבלו ממצוקות מים שהלכו וגברו, והחמירו עוד יותר עם פיתוח אזורים חקלאיים בבנימין, על בסיס אותם מקורות מים קיימים. יש בבנימין קרוב ל-1500 דונם שטחי חקלאות מושקים.
"עד לפני ארבע שנים לא היה עם מי לדבר – הפקידים האחראים לא יכלו להשלים עם קצב הגידול המואץ של האוכלוסייה וטענו שאנחנו יישובים קטנים והקווים מספיקים. אבל בשנים האחרונות מוכנים לשמוע, ויחד התחלנו להכין תכניות עם רשות המים ומקורות לקידום תשתית המים של בנימין. מדובר על הרבה תכניות בכל יו"ש. גם אחרי שהרבה תכניות עברו את כל השלבים, הביצוע התעכב מסיבות תקציביות פוליטיות – עד להתערבותם של השרים שסיירו באזורנו וראו את תמונת המצב במו עיניהם. ואז קודמו לוחות הזמנים. כניסתו של יו"ר חדש לרשות המים – האיצה באופן מטאורי את כל הפרויקטים וקיצרה את לוחות הזמנים", מספר שילה.
הפרויקטים המתבצעים היום ברחבי בנימין נאמדים בכ-60 מיליון שקלים. הגדולים שבהם – הנחת קו מים ראשי של 24 צול בציר מודיעין עילית – נעלה – צומת הדואר – שמבטל את תחנת ראס כרכר, שהיוותה בעיה קשה באספקת המים וגרמה להפסקות מים חוזרות ונשנות. הקו הראשי החדש שיגיע עד נחליאל ייתן מענה לכל גוש טלמונים ל-50 השנים הבאות. "רשות המים ראתה שהתכניות משתנות כל הזמן, כי האוכלוסייה כל העת גדלה, והחליטה ללכת על גידול צפוי לחמישים שנה קדימה", אומר שילה.
פרויקט נוסף שבדרך לביצוע הוא הקמת בריכה בנוה צוף שתתן מענה אזורי גם לעטרת, ופרויקט קו מים לכוכב יעקב – שמתחבר לקו הצפוני לירושלים, כולל הקמת בריכת 10,000 קוב בכוכב יעקב, שבימים אלה כבר בשלבי בנייה ויציקה. הבריכה הזו היא אזורית – ומכילה כמות אדירה, שתספק מים לא רק לתל ציון אדם כוכב יעקב ופסגות, אלא גם לבית אל ולעפרה כגיבוי. "זה עוד פרויקט שהוא חזון לעשרות שנים קדימה מבחינת התפיסה, אין ספק שזה עידן אחר", שילה מוסיף.
"במקביל הועברו כבר הצעות לתכנון גיבוי אספקת מים באזור שילה, ויצא לדרך תכנון לקו מים מאריאל לגוש שילה, שמשמעותו הגדלת הקו באופן מאד משמעותי – מה שייתן מענה גם בתפיסה ארוכת טווח מתוך ראיית הצורך של השימוש החקלאי באזור, כולל הקמת בריכת 10,000 קוב בתחום ההרחבה של אחיה. הפרויקט מעוגן בתכנית האב שמתרקמת כעת בגוש שילה מזרח. תכנית נוספת, להגדלת בריכת עלי, גם היא עוברת לפסים מעשיים.
"מלבד כל אלה רשות המים סייעה בעדנו תקציבית וביצועית בפרויקטים של השבת קולחין לחקלאות, בעיקר באזור שילה, בנוה צוף ובטלמונים-דולב. בגוש שילה ניתן לראות בריכות איגום קולחין שהוקמו על ידי החל"פ (תאגיד הקולחין) מתקציבי רשות המים. בשלב ב' יוקם מאגר קולחין שבעתיד ישמש גם לתיירות בצומת שילה.
"מקורות נכנסו גם לנושא בחינת קידוחי מים על פי דרישות שהעלנו. אנחנו בוחנים יחד אתם מקומות שיש בהם פוטנציאל לשאיבת מים בלא תלות בהובלה. הרי אנחנו יושבים על מאגר המים הגדול של המדינה, אז למה להוביל לכאן מים ממקומות רחוקים?", מחייך שילה.