23:00 בלילה, יום חמישי. ירושלים, כיכר החתולות, כיכר ציון, הזולה. צוות יחידת האיתור של מתנ"ס בנימין מגיע לפגוש בני נוער. הפעם נלווה אליהם גם אבי רואה. "אנחנו מדברים הרבה על הנוער ועל קידום נוער, באתי לראות את הדברים מקרוב", הוא אומר. בני הנוער של בנימין מכירים את אנשי היחידה – מתחבקים, מסתחבקים, עוקצים. את אבי רואה חלקם מכירים, חלקם ניגשים לומר שלום, חלקם נבוכים.

"הסתובבנו, ראינו. דיברנו. יש שם חבר'ה מכל מיני יישובים. לא לכולנו פשוט לראות את החבר'ה האלה, בנים ובנות, יושבים כך. אבל רבים מבינינו היו גם הם שם בגיל הזה. זה לחלוטין לא מבהיל אותי. אנחנו כחברה תמיד יכולים לשאוף ליותר, אבל התפקיד שלנו הוא לראות את העוצמות של החבר'ה האלה, ולכוון אותם לכיוונים עוצמתיים אחרים, ולסייע להם להביא לידי ביטוי את היכולות והכוחות שלהם, ואין לי ספק שיש להם יכולות וכוחות.", סיפר רואה בעקבות החוויה.

"מאד התרשמתי מיחידת האיתור. הם מסתובבים גם בירושלים, גם ביישובים, וגם בחופי הכנרת. רואים שהם משקיעים, חיים את התפקיד, לא רואים בו עוד מקום עבודה אלא משימה. מתחברים לאנשים וגם יודעים את הגבולות.

השורה התחתונה שלי היא שלא כצעקתה. להרבה אנשים נדמה שבמקומות האלה החבר'ה שותים לשכרה ומסוממים – וזה לא מה שראיתי. פגשתי חבר'ה שפשוט לא משתלבים במסגרת, מתמרדים, שוברים את המוסכמות של החברה שגדלו בה. כחברה הרבה פעמים קשה לנו לקבל את זה, וזה טבעי, אבל חשוב שנזכור שתפקידנו לכוון את המוטיבציות האלה לכיוונים חיוביים. לכן באתי לראות מקרוב, לשמוע ולדבר.

בסופו של יום, התמונה שנחרתה במוחי היא של מעגלי החבר'ה המנגנים ורוקדים ברייקדנס. בלי תיאום, בלי הכוונה, הכי ספונטני, מי שבא לו נכנס למעגל ומראה את יכולותיו. זה שלב כזה שבו החבר'ה רוצים להביא לידי ביטוי יכולות, שלב בחיים שבו שוברים את מחסום הבושה".

"הבנתי שישנה בעיה של נגישות ליישובים. החבר'ה מסיימים שם מאוחר, בשעות שקשה לחזור הביתה. לכן ננסה בשנה הבאה להיערך לקידום "קווי לילה" של אגד גם לבנימין. חלקם סיפרו שההורים באים לאסוף אותם. וזו נקודה חשובה בעיניי - שההורים מאפשרים, וגם דואגים ואכפתיים. היום, בין אם ההורים רוצים ובין אם לא, בין אם לזה פיללנו ובין אם לא, הורים צריכים להיות יותר מכילים. יכולת ההכלה, הדיבור והתקשור היא בסיס להרבה דברים. גם לחבר'ה אמרתי שחשוב לשמור על הקשר עם המשפחה, ועם ההורים, כי זה בסיס חשוב להמשך גם אם כרגע זה בעייתי. תמיד כדאי לדעת שיש מי שתומך בך ומקדם אותך, וכשאין תקשורת זה הרבה יותר מסובך".

"זו היתה בהחלט חוויה נחמדה ומעודדת", מסכם רואה, "כי ציפיתי לראות דברים יותר קשים. ובכל זאת, יש מה לעשות, יש לנו עבודה ויש גם מה לצפות שנצליח".