החופש הגדול בעיצומו ואנו נדרשים למצוא פתרונות והפעלות למילוי שעות הפנאי, בעיקר כאשר מדובר בילדים בגיל הרך.
כל הורה מגייס את משאביו וכישוריו על מנת למצוא דרכי תעסוקה יצירתיות ומגוונות. חשוב לזכור, שלאחר שילדינו התרוצצו במשך היום ממשחק לבריכה ומיצירה להצגה, מגיעה השעה בה הם ייהנו מישיבה רגועה, כאשר אחד ההורים מקדיש להם זמן, בהקראת סיפור.
ילדים אוהבים להקשיב לסיפורים שמבוגרים קוראים עבורם, הן בזכות התכנים המעניינים אותם, והן בזכות האינטימיות המתלווה לסיטואציה.
ספרי ילדים הם מקור מצוין להעשרת עולמו ושפתו של הילד, כמו גם לפיתוח החשיבה והיצירתיות. באמצעות הספרים הילדים חווים אירועים שמתרחשים במקומות רחוקים ולאנשים שאינם מוכרים להם.
הקראת הסיפור, והשיחה שעשויה להתפתח בעקבותיו עם ילדינו, יובילו אותנו לדבר על אירועים דומים מעולמו של הילד ועל תחושות ורגשות שהספר מעלה בו.
ניתן לספר את אותו הסיפור לילדים בגילאים השונים תוך מתן דגשים והרחבות, המתאימות לגיל הילד ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.
רוכשים שפה דרך סיפור
מחקרים שונים מצביעים על חשיבות הקראת הסיפור כבר בגיל צעיר מאוד. הם מראים כי ילדים בגיל הרך שנחשפו עוד כתינוקות (אפילו לפני גיל שנה) לספרים וסיפורים, צפויים לפתח שפה עשירה יותר.
בנוסף, הקול המוכר של ההורה המקריא לידו סיפור, יכול להרגיע מאוד את התינוק ולפתח אצלו את יכולת ההקשבה. בגילאים הצעירים מאוד, הילד עדיין אינו מדבר ולא תמיד מבין את תוכן הסיפור, אך הוא מקשיב וקולט מילים, צלילים ומקצב, ונהנה מכל דבר שיש בו תבנית פשוטה החוזרת על עצמה. לכן כדאי לבחור בספרים הכתובים בחריזה ובקצב (לדוגמא: "דגדוגים", "בוא אליי פרפר נחמד").
יתרון נוסף של הקראת סיפורים בגילאים הצעירים, הוא בפיתוח התקשורת הבלתי-מילולית. תינוקות מזהים שינוי באינטונציה (שינויים בגובה הקול ובקצב) של הדובר. כאשר ההורה משנה את האינטונציה בעת הקראת הסיפור, הוא מלמד את התינוק שימוש בתקשורת בלתי-מילולית, החשובה לא פחות מהשפה עצמה, להבנת המסר.
עם העלייה בגיל ובהתפתחות השפתית, ניתן וכדאי להשתמש בספרים ככלי להעשרה והרחבה של אוצר המילים.
טוב לעודד את הילד לשאול שאלות על הסיפור. לעיתים ילד אינו מבין מילה כלשהי בסיפור, משפט או אירוע שלם. אם ישאל את ההורה לפשר המילה, יוכל לקבל הסבר בשפה פשוטה יותר, שיכלול גם מתן דוגמאות לשימוש במילה זו. באופן זה, הילד יבין את משמעות המילה, וירכוש מילה חדשה לאוצר המילים שלו.
עושים סדר
החל מגיל שנתיים לערך הילד מסוגל לשמוע סיפור שיש בו רצף עלילתי, אך לא סיפור ארוך מדי. חשוב מאוד להראות לילד את האיורים שבספר, כיוון שהתמליל הוא קצר, והאיור בא להשלימו.
עלילת הסיפור המסודרת על פי רצף של זמנים או רצף אירועים, מדגימה לילד כיצד ניתן להעביר את המסר המילולי באופן מאורגן. היא מראה את החשיבות של סיפור שיש בו התחלה, תוכן עיקרי וסיום, והיא מחזקת את השימוש במילות קישור, הנחוצות להבנת העלילה (כגון: בהתחלה, ואז, אחר כך, בסוף).
גם כשילדנו חפץ לשתף אותנו בחוויה שעברה עליו, הוא נדרש לארגן את השפה על פי סדר כרונולוגי או סדר הגיוני אחר.
ילדים נהנים להקשיב לאותו סיפור מספר פעמים. האזנה לאותם הסיפורים ושחזורם על ידי הילדים, הן פעילויות שתורמות גם כן לפיתוח היכולת של ארגון המסר המילולי.
ילדים שמחים גם לתאר בכוחות עצמם ובמילותיהם את העלילה של הסיפורים, תוך הסתמכות על הזיכרון ועל רמזים העולים מן התמונות, וכך הם יכולים לשכלל את יכולת הסיפור שלהם.
פותרים בעיות
בגילאי הגן מתפתחת המודעות הפונולוגית שהיא בסיס לרכישת הקריאה בגיל מאוחר יותר. המודעות הפונולוגית כוללת את היכולת לחלק את המילה להברות, לחרוז, למצוא את הצליל הפותח את המילה ועוד.
בעת הקראת סיפורים עם חרוזים (לדוגמא: הספרים "תירס חם" ו"חנן הגנן") ניתן לבקש מהילד - בערך מגיל ארבע שנים - להשלים את המשפט בו יש חריזה. אם הילד אינו מצליח, כדאי לתת לו שתי אפשרויות להשלמת המשפט - אחת עם חרוז והשנייה בלי, ולכוונו לבחירת המשפט המתחרז.
סיפורים רבים מפתחים את יכולת החשיבה, וניתן לעודד בעזרתם יכולות שפתיות של הסקת מסקנות, ניבוי אירועים ופתרון בעיות. בעת הקראת הסיפור כדאי לעצור בנקודה שבה גיבור העלילה נתקל בבעיה, ולשאול את הילד כיצד, לדעתו, הגיבור צריך לפעול.
אפשר גם לבקש מהילד לנסות להמציא סוף אחר לעלילה, או לעצור לפני הסיום ולשאול כיצד הוא חושב שהסיפור יסתיים.
מדוגמאות אלו עולות הזדמנויות מצוינות שכדאי לנצל בתקופת החופש למפגש עם הספר שבו מועשרת השפה, ונרכשת חוויה חיובית שתעודד את הילד לקרוא בעתיד.
רונית פישמן, קלינאית תקשורת, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים
המרכז למשפחה
דימוי עצמי
"אני לעולם לא אוכל, מדוע שיבחרו דווקא בי, יש טובים ומוצלחים יותר ממני" -
אלו מקצת הרהורים ומחשבות שעוברים לעיתים במוחנו. איך נוצר הדימוי העצמי וכיצד הוא משפיע על חיינו?
הדימוי העצמי הוא רב ממדי, והוא מונח המתייחס להיבטים שונים: רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים ועוד. הוא מוגדר כמכלול התכונות והאפיונים שהאדם מייחס לעצמו.
אדם אינו מעריך את הדימוי העצמי על פי הערכים האבסולוטיים והמאפיינים האובייקטיבים שלו. הדימוי העצמי מעוצב על בסיס הערכה סובייקטיבית של האדם את עצמו.
הערכה זו מושפעת מחוויות והתנסויות שונות בחייו, מהמשובים החיוביים או השליליים שהוא קולט מהסביבה החברתית-תרבותית ביחס לסטנדרטים ולנורמות המקובלות.
לכן, ייתכן שלאדם יהיה דימוי עצמי נמוך אף שהוא בעל תכונות ויכולות גבוהות.
הדימוי העצמי משפיע על דפוס ההתנהגות כלפי הזולת, על הרגשות, וכן על המטרות והיעדים שאנו מציבים לעצמנו.
הערכה עצמית נמוכה יוצרת עכבות, מדכאת שאיפות ומאוויים ומגבילה מאד את יכולת ההתפתחות והעצמה האישית. הדימוי העצמי משפיע גם על יחסי הגומלין עם הסביבה ועל טווח הבחירה החופשית.
הפסיכולוג האמריקאי קארל רוג'רס סבר שהמוטיבציה האנושית נובעת מהשאיפה של הפרט למימוש עצמי. מוטיבציה זו נפגעת, לדבריו, כאשר נוצר פער בין "העצמי האידיאלי" המייצג את האופן שבו אדם רוצה לראות את עצמו, ובין הדימוי העצמי. פער זה נובע לעתים מהגדרה של "עצמי אידיאלי" לא ריאלי.
ניתן לומר שפער כזה, שלעתים אינו ניתן לגישור, מושפע מהחשיפה הרבה לדמויות חיקוי במדיה.
@ביניים: האם ניתן לחזק דימוי עצמי
היסוד לדימוי העצמי נבנה, אמנם, בתקופת הילדות, אך הוא מעוצב במשך כל שנות חייו של האדם. לכן ישנן דרכים שעשויות לסייע בשינוי ובשיקום הדימוי העצמי:
הערכה חיובית בלתי מותנית - דימוי והערכה עצמית חיוביים יתפתחו, ככל שמדובר בילדים, כאשר הם יזכו להערכה חיובית בלתי מותנית. לעומת זאת, כאשר אהבת ההורים לילד והערכתם החיובית מותנית בעמידה בציפיותיהם ובהתאמה לצרכיהם, עלול להתפתח 'עצמי' מעוות ובלתי אותנטי. כתוצאה מכך עלולות להתעורר אצל הילד, וכן בגיל מבוגר יותר, חסמים תפקודיים.
זיהוי מקורות ומוקדים - תפיסות ואמונות שליליות לגבי העצמי גורמות לקושי ביכולת של האדם לשקול ולהעריך את כישרונותיו ואת סגולותיו בצורה אובייקטיבית.
התפיסות השליליות מקורן, בדרך כלל, באירועים וחוויות שליליות מהעבר. זיהוי המקורות והמוקדים להערכה העצמית הנמוכה עשוי לעורר תובנות חדשות וחיוביות, ולסייע לאדם לבחון את תפישותיו האישיות. בעקבות ההערכה מחדש הוא עשוי לחוות התנסויות חדשות ומתקנות.
הצבת אתגרים - דימוי עצמי נמוך גורם לאדם להימנע מכל ניסיון חדש שעמידה בו בהצלחה אינה מובטחת. יתר על כן, ההימנעות עצמה מחזקת את התפישה העצמית השלילית, ואת הדימוי העצמי הנמוך, ויוצרת מעין מעגל קסמים המחריף את המצב.
ניתן, אפוא, לחזק את הדימוי העצמי על ידי הצבת יעדים ואתגרים ולעמוד בהם.
הצלחה תגרום לסיפוק רב ולהערכה מחדש. מוטב להתחיל עם אתגרים קטנים בני השגה.
פניה לעזרה מקצועית -הדימוי העצמי הוא גורם קריטי המשפיע, כאמור, על המוטיבציה האנושית. דימוי עצמי נמוך משליך על היבטים רבים בכל תחומי החיים: האישיים-רגשיים, המשפחתיים, החברתיים והתעסוקתיים. הוא משפיע על יחסי הורים-ילדים, מורים-תלמידים, עובד-מעסיק ואף על הזוגיות. לכן כדאי גם לפנות ולהיוועץ באנשי מקצוע כדי לבדוק כיצד ניתן לעזור ולסייע.
אורה שלֵו, M.A- פסיכודרמטיסטית. מטפלת במרכז גוונים - מערב בנימין בטיפולים פרטניים וקבוצות פסיכודרמה