"היה אצלי זוג אחד שרב על טבעת האירוסין. האישה הסכימה להשיב את הטבעת שהייתה שייכת לסבתא רבא של האיש, היא באה לבית הדין עם הטבעת ששוויה 28אלף דולר, והוא אמר לה: 'מצטער, אני לא נותן גט. אני רוצה גם את מגבות המטבח'. יצאתי לרחוב ואמרתי להם שאני לא רוצה להתעסק עם משוגעים. הדיין קרא לי מהחלון: 'פנינה שפירא תחזרי לכאן!'"

ילידת שנת .1965

ילדות ונעורים בניו יורק.

נשואה להלל, שותפהּ בבית ובמשרד, עורך דין העוסק בדיני נדל"ן.

אמא לעשרה, סבתא לארבעה.

לימודים:עבודה סוציאלית, מתמטיקה ומחשבים, ומשפטים.

עיסוקים בעבר:מחנכת ומורה למתמטיקה בבתי ספר תיכוניים ויסודיים.

עיסוק בהווה:עורכת דין עצמאית לענייני משפחה: "זה תחום קשה ורגיש, בחרתי בו כי חשבתי שבגלל שיש לי רקע בעבודה סוציאלית, אוכל לעזור לאנשים ברגעים פחות קלים". מרצה בטורו קולג' ומלמדת בערבים בבית הספר "לחמן קידום".

תחביבים:"אין לי כל כך זמן לתחביבים. כשיש זמן, אוהבת לטייל עם המשפחה ולצפות בסרטים שהילדים מכינים".

מוטו בחיים:"לא להסתכל אחורה, תמיד קדימה, ולמצוא את הטוב בכל דבר".

מה היה הרגע -

שזכור לך מהילדות?

אני זוכרת את הפעם הראשונה שביקרתי בארץ כילדה. אני זוכרת שהתפלאתי לראות חלב בשקיות, כי באמריקה אין דבר כזה, ושהמכוניות בארץ היו יותר קטנות. בסוף הטיול לא הסכמתי לחזור הביתה, והוריי הרשו לי להישאר עוד זמן מה.

של תפנית?

בגיל 17הגעתי לארץ בפעם השנייה ופגשתי את הלל. הייתי בתוכנית קיץ בקיבוץ טירת צבי, והוא היה מלווה נשק. אנחנו ה'חוצניקים' הסתכלנו על הקיבוצניקים בהערצה. התפנית הייתה ביום שבו הלל שם לב אליי. אני חושבת שזה קרה בזמן שעבדנו בחלקת הגזר, והוא חושב שזה היה בשדה העגבניות. בתום התוכנית חזרתי לאמריקה, ואחרי שלוש שנים נישאנו בארץ.

של הגשמת חלום?

אני חושבת שאנחנו חיים כל יום בהגשמת חלום, כי תמיד חלמתי להגיע לישראל.

אנחנו כבר 27 שנים ביחד, היום אנחנו מדברים כבר בלי לדבר. כלומר אני מדברת והוא לא...

עשרה ילדים זו ברכה משמיים. הילד הגדול בן 26והקטן בן 8. אנחנו מגדלים אותם בשותפות מלאה.

של אכזבה?

קשה לי לראות את המריבות של האנשים שמגיעים אליי במסגרת עבודתי. לא פעם אני מתאכזבת גם מהחלטות של בית משפט שלא משקפות את הצדק. לקוחה שלי הייתה עגונה חמש שנים. בעלה דרש בתמורה לגט את הילדים, הבית, המכונית ועוד. בית הדין הרבני קבע שאם היא תתן לו, בנוסף לכל מה שנתנה, עוד 24,000ש"ח - הוא ייתן את הגט. היא גירדה 20,000ואמרה שאין לה יותר. בית הדין חייב אותה להשיג את מלוא הסכום. כשאישה רוצה גט היא צריכה לקבל אותו. לדעתי ההלכה הייתה צריכה להשתנות כך שכאשר אחד הצדדים רוצה להיפרד - באותו רגע ניתן הגט.

של תובנה?

בגירושין אין נצחונות. אני ממליצה לאנשים לפני גירושין למצוא דרכים יפות לסדר את העניניים, ולא להשתמש בגירושין כנקמה או אמצעי סחיטה.

לפעמים זוגות מתגרשים פשוט כי אין התאמה ואם הם ימצאו בן זוג מתאים יהיה להם טוב.

אני לא מאמינה כמעט בטיפול זוגי. אדם צריך ללמוד להתחשב ולוותר, ומי שלא יודע לעשות זאת, צריך לטפל בעצמו לפני שהוא מוצא זוגיות.

שבו החלטת לעבור לבנימין?

ביומן שלי כילדה כתבתי שאני רוצה לגור באזור בית אל. מבלי שבאמת הכרתי את חבל הארץ הזה.

ההחלטה התקבלה אחרי שאחותי בחרה לגור בכוכב השחר, ורצינו להיות שכנות.

גם לאחותי עשרה ילדים, וזה ממש כיף. יש לנו חצר משותפת והילדים כל הזמן יחד. הגענו לכוכב השחר בגלל איכות החיים, ואני שמחה שזה גם עוזר לעם ישראל.

שאליו את מתגעגעת?

אני מתגעגעת לבית שלי בארצות הברית, במונסי - כפר ליד מנהטן, בהרים. כל הבתים שם פרטיים, כל בית מוקף בעצים, אני זוכרת משם שלג וסתיו, ועצים מאדימים. בארץ היו שנים שבסביבתי לא היו עצים. גרנו בירושלים, וכשהגננת של בני ביקשה להביא עלי שלכת, אמא שלי שלחה לי עלים מאמריקה. אני לא חושבת שאי פעם אתרגל לתרבות כאן, זה אתגר יומיומי. אני אוהבת את החמימות והפתיחות, וחסרה לי אולי העדינות.

שלא ייאמן?

יצא לי לפגוש בבני זוג שהגיעו לבית הדין כשהם מחזיקים ידיים. הם פשוט הבינו שהם לא מתאימים, כיבדו אחד את השנייה והתגרשו בצורה יוצאת מהכלל.

לרוב אני מוצאת את עצמי אומרת לאנשים: "אתם לא בכיתה א'”. היה אצלי זוג שנלחם על עכבר של מחשב. הוצאתי את העכבר של המחשב שלי, נתתי אותו לאישה, ובזה נגמר הסיפור.

היה זוג שרב על טבעת האירוסין. האישה הסכימה להשיב את הטבעת שהייתה שייכת לסבתא רבא של האיש, היא באה לבית הדין עם הטבעת ששוויה 28אלף דולר, ובעלה אמר: "מצטער, אני לא נותן גט. אני רוצה גם את מגבות המטבח". יצאתי לרחוב, ואמרתי להם שאני לא רוצה להתעסק עם משוגעים. הדיין קרא לי מהחלון: "פנינה שפירא תחזרי לכאן! אני מסדר את הגט". הדיין אמר לבעל שלא ייצא מבית הדין עד שלא ייתן גט.

היה אצלי מישהו שהתחתן בפעם ראשונה בגיל 58 ואחרי שבועיים עזב את אשתו, כי החליט שנישואין זה בעצם לא בשבילו. אישה אחרת גילתה בבית, אחרי החתונה, תרופות לטיפול בפסיכוזה.

הגיע אליי מקרה של אישה שהתחתנה עם אותו בעל חמש פעמים.

לפעמים אני באמת לא מאמינה למה שאני רואה ושומעת.

של חיזוק?

היה זוג שהליכי הגירושין שלו נמשכו זמן רב. קצת אחרי סיום התהליך הילדים שלהם שמעו שלאבא יש רומן חדש, וגם לאמא יש חבר חדש. הם לא ידעו שהחברה החדשה של אבא היא - אמא. וההורים חזרו לבסוף לחיות יחד.

מאוד לא קל להיות כל הזמן עם אנשים שרבים בלי סוף, ולפעמים על שטויות. לכן אני מלמדת בערבים, כדי לקבל גם אנרגיה חיובית וטובה. בנוסף אני משתדלת להפריד בין העבודה ובין החיים הפרטיים שלי.

של סיפוק?

סיפוק זה הילדים והבית. אני גם נהנית כשהפסק דין משקף את האמת, והצדק יוצא לאור.

של עצב?

אין מקום יפה יותר ממונסי שבה גדלתי, אבל היהודים שם עושים טעות כשהם שוכחים את ארץ האמהות והאבות. לא מזמן קיבלתי הזמנה מבית הספר היסודי שלי, שבה נכתב: "תרמו לבנין בית הספר החדש לעתיד ילדכם בעם ישראל”, וזה עצוב.

של מחשבה על העתיד?

איימתי להתחיל בשביתת רעב כדי שנשים יוכלו להתגרש ברגע שהן רוצות, אבל עוד לא עשיתי זאת.

כשאני באמת אשבר מהתחום הנוכחי, אני רוצה להיות קריינית בטלוויזיה - זה מה שאני אעשה בגיל חמישים.