הרב נתנאל אלישיב, ר"מ במכינה הקדם צבאית "בני-דוד" שבעלי, מפרסם מעת לעת מאמרי דעה באינטרנט. מאמריו עוסקים בדרך כלל בנושאים מהותיים וכלליים, והעובדה שדעותיו של "מתנחל" מעלי נקראות באתרים חשובים כמו nrgאו news1בהחלט תורמות רבות לעבודת ההסברה שלנו.

ביום בו נפטר ראש-הממשלה לשעבר יצחק שמיר, פרסם הרב נתנאל מאמר שכותרתו "סליחה יצחק". "סליחה, יצחק, התכוונתי לטובה", הוא כתב על הפלת שמיר בידי הימין, "ולא שמתי לב כמה זה מגוחך לחשוב שעתיד המדינה חשוב יותר לנער בן 16 מאשר שהוא חשוב לאדם שמסר את נפשו למען המדינה במשך כל ימיו; סליחה שחשבתי שמי שעדיין לא אחז בנשק כדי להגן על המדינה, נאמן יותר ממפקד הלח"י, שחירף את נפשו וקבר את טובי ידידיו כדי להביא להקמתה של מדינת ישראל. סליחה שנתתי את מבטחי באנשים יהירים ולא אחראים, כפויי טובה, שלא ידעו שניתן לבקר בלי לבזות, ושסבלנות היא לא בהכרח חולשה. למדתי את הלקח..."

את המאמר קראו מספר רב של אנשים, ואף הגיבו עליו. בין הקוראים היה גם יעקב לזר, עורך מוסף מעריב "הזמן הירוק", שמחולק בקיבוצים, והוא החליט להגיב עליו במאמר משלו שפורסם ב"זמן הירוק".

בין היתר כתב לזר: "הרב אלישיב, יש להניח, נטל חלק פעיל גם בהפגנות נגד יצחק רבין. אלה ההפגנות שבהן קראו חובשי הכיפות: 'רבין בוגד, רבין רוצח'. מיצחק הזה הוא גם מבקש סליחה?". לזר המשיך והעביר ביקורת חריפה על הרב נתנאל.

אבל הרב נתנאל קרא, וכך הגיב: "בעקבות קריאת דברים מסוג זה, תמיד הכי קל להתרגז ולהתכנס בקונכייה, הכי קל אבל לא הכי אמיתי. שלחתי דוא"ל למר לזר, אליו צירפתי טור אחר שלי בשם 'גם אל הרצח צריך לחזור', ממנו עולה שהוא שפט אותי שלא בצדק בכל הנוגע ליחסי לרבין ז"ל.

כתבתי לו ש"הואיל ומן הסתם אתה אדם ישר ושוחר צדק, אני מניח שתמצא את הדרך להתייחס לכך בטור הקרוב שלך".

"כשדנים אדם לכף זכות, זה מרומם אותו", ממשיך הרב נתנאל, "ואכן, כעבור שבועיים, הוא פרסם את רובו הגדול של מכתבי אליו, מילה במילה (כלומר הוא הקדיש לכך את כל הדף שלו)", כולל דברים אלה: "חושבני שאחד הלקחים שהיה ראוי שהחברה כולה תפיק בעקבות הרצח, נוגע לתיוגים על רקע סוציולוגי, דבר שאני חושב שנכשלת בו בדבריך".

הרב נתנאל, שהתלבט בתחילה אם לשתף את הכלל בסיפור הזה, מסכם: "יש בסיפור הזה לקח חשוב באשר למחלוקות ולשיפוט הזולת. במיוחד היה חשוב לי להראות שאותו אדם שנראה כמי שאין שום טעם לדבר אתו, גם בו יש מצפון, שאיפה אידיאלית ועוד, ואם נתרגל להתייחס לברי פלוגתא כך, נופתע לגלות נקודות רבות של אור אצלם".

בימים אלו שלקראת ראש השנה, כשאנו צריכים לדון את אחינו לכף זכות ומתפללים שהקב"ה ידון אותנו לכף זכות, אני חושבת שסיפורים כאלו נותנים לכולנו הרבה מאוד חומר למחשבה - על כוחה של עשייה שבאה ממקום חיובי, ובעיקר על כוחו של עם ישראל להכריע בעתיד המדינה ועל כוחנו שלנו כתושבי יהודה ושומרון להשפיע.