יכולת התארגנות נדרשת מהילד והמבוגר בכל תחומי החיים. תהליך ההתארגנות הינו פנימי-מחשבתי, והוא דורש שילוב של מרכיבי זמן ומרחב, וכולל העלאת רעיון, ארגון מידע, בניית תכנית, וניהול פיזי ומנטלי של רצף הפעולות במטלה.
ישנם ילדים שמפתחים כישורי התארגנות באופן ספונטני ומראים כבר מגיל קטן נטייה לסדר, התכווננות למשימה ועמידה בסדר זמנים של פעולות.
אצל ילד או מבוגר עם קשיים בתחומים אלה נוכל לראות בעיקר את התוצאה החיצונית של הקושי בתהליך ההתארגנות - איחורים ולחץ בזמנים, שכחה ואיבוד של חפצים, קושי בהתמדה או סיום של מטלה מורכבת, סביבה לא מאורגנת, ביצוע לא יעיל של משימות - בעיקר חדשות. לקושי זה ישנה גם השפעה רגשית וחברתית של דימוי עצמי נמוך.
כל הילדים זקוקים להקניית הרגלי התארגנות ולתיווך מצד המבוגר-ההורה, בזמן התמודדות עם משימות היום-יום. ככל שנפתח מיומנות זו מגיל מוקדם יותר ובמגוון תחומים, כך יוכל הילד ליישם את יכולת ההתארגנות גם במטלות חדשות.
רצף פעולות
בעת משחק עם הילד ישנה אפשרות שההורה יבחר את המשחק, יביא אותו, ילמד את הילד מה עושים בו, ולבסוף יסדר ויחזיר למקום. הורה המעוניין להקנות לילד הרגלי התארגנות, ישאל את הילד איזה משחק הוא בוחר, יבקש מהילד להביא אותו, ואם ישנה בעיה טכנית של גובה או מיקום, יבקש מהילד לחשוב על פתרון (ארגון במרחב - להוציא משחקים מעל המשחק, להביא כיסא וכדומה).
אם זהו משחק חדש אפשר לשאול את הילד מה לדעתו צריך לעשות, לפני שמסבירים. אחר כך ללמד לפי הצורך, ולשחק עד הסוף. בסיום המשחק מומלץ להרגיל את הילד לאסוף ולהחזיר למקום.
ילד עם קשיים בארגון יזדקק לתיווך רב יותר ולתרגולים חוזרים עד להפנמה. המבוגר המתווך אמור לעורר אצל הילד חשיבה עצמאית בנוגע למשימה. מומלץ לבקש מהילד לתאר את רצף הפעולות שהוא מתכנן לקראת ביצוע משימה, ולהסביר מה ההיגיון שעומד מאחורי תכנון זה. לאחר מכן לתת לילד לבצע את המשימה, ובסופה לבדוק אתו האם התהליך הצליח לפי התכנון.
לוח וטוש
בפתיחת שנת הלימודים גדל הרצון לבסס הרגלי התארגנות ביחס לבית הספר. מומלץ לסדר מדף לילד, בו ירוכז הציוד הלימודי, לתלות את מערכת השעות בצמוד למדף, ולידה פתק ובו רשימת הציוד שצריך להיות בקלמר.
בקלמר ובתיק יש להגדיר את השימוש בתאים השונים.
את סידור המערכת ובדיקת הציוד יש לעשות באופן קבוע בשעות אחר הצהריים או הערב, ולא בבוקר. משימה זו חייבת להיעשות בהתחלה עם ליווי צמוד של ההורים. בהמשך יש לאפשר לילד לסדר לבד ולבדוק האם סידר בצורה נכונה, ורק לאחר שרואים שהילד מסוגל לסדר עצמאית, לאפשר זאת.
רצוי לרשום את שם הילד על כל פריטי הציוד שלו.
ניתן להשתמש בניילוניות לשמירת דפים בודדים שנוטים להיעלם בתיק.
הדגישו לילד כמה חשובה ההתארגנות בתוך המחברת - כיוון הפתיחה, שמירה על שוליים, רווחים וזיהוי השורות.
השתמשו ביומן בכיתה ובבית, לשיעורי בית ותזכורות שונות.
אפשר לתלות לוח מחיק בחדר, ובו לכתוב משימות ותזכורות, ולמחוק כשנעשו.
כדאי להכין את הילד לפעילויות מחוץ לשגרה בבית ובבית הספר, כמו טיול, רופא, אירוע ועוד.
מומלץ מאוד לתלות בבית ובחדר שעון מחוגים (ולא דיגיטלי), ללמד את הילד לקרוא שעות, ולהתנהל לפי פרקי זמן מוגדרים.
לאה לקס, מרפאה בעיסוק, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים
המרכז למשפחה - מציגים את הבעיה
התגובה הרווחת כששומעים על פסיכודרמה היא: "המטופלים צריכים להציג או שזה אתה שעושה הצגות?". במאמר זה נסביר מהי פסיכודרמה וכיצד היא יכולה לחולל שינוי אצל מבוגרים וילדים
סקר מעניין שגיליתי לאחרונה, העלה שהמרכיב החשוב ביותר בטיפול הוא הקשר שנוצר בין המטפל למטופל שלו. לעומת זאת הכלי הטיפולי בו משתמשים, מהווה רק מקום משני בהצלחה ובשינוי שהטיפול מביא. ההבנה הזאת הביאה לכך שמטפלים יוצרים לעצמם "ארגז כלים טיפולי" ממנו הם שולפים את הכלי המתאים ביותר עבור הקליינט שלהם.
אני בחרתי בארגז כלים מתחום ההבעה והיצירה, בדגש דרמה ואומנות. אלו כלים שמצד אחד מהווים כלי טיפולי עקיף, פחות חודרני, ואפילו מהנה, ומצד שני יש בהם כוח מרפא מצד עצמם - כשאדם מגלה ומבטא את עצמו דרכם.
הכלי הבסיסי ביותר בו בחרתי הוא הפסיכודרמה - שיטת טיפול נפשי קבוצתי ופרטני, אשר עוסקת בבעיות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות, על ידי גילוי והעצמה של הכוחות הספונטניים והיצירתיים של האדם.
התגובה הרווחת כששומעים על פסיכודרמה היא: "מה, המטופלים צריכים להציג או שזה אתה שעושה הצגות?". חשוב להבהיר כי לא מדובר בתיאטרון.
פסיכודרמה היא שפה שבה נבין את ההתרחשות בנפש האדם. לכל אדם יש צדדים שונים באישיות - רגשיים, מוסריים או עקרוניים. רבים מהם מיוצגים על ידי קולות שונים שהפנמנו עם השנים.
במצב בריא הדמויות הרבות הללו מפרות אחת את השנייה - יש בנו צד שמבקש חופש וצד יציב, יש בנו קול של אבא שמלווה אותנו ונותן לנו כוח ואומץ לפרוץ קדימה, וקול פנימי של אמא שנותנת לנו אהבה והערכה. לעומת זאת יש מצב בו הדמויות הפנימיות שלנו מסוכסכות ביניהם, והנפש קרועה בין קולות שונים שיש בתוכה.
בפסיכודרמה נזהה את הקולות השונים שיש בנפש ונציף אותם בכדי ליצור דו-שיח ביניהם, ולהגיע למצב בו אנו רואים את התרחשות הנפש ממבט-על ומסוגלים לבחור בכיוון הרגשי או המעשי הטוב ביותר עבורנו. הדו-שיח יכול להציף ולשחזר סיטואציות מהעבר, ובכך לתת לנפש אפשרות לתקן, מתוך כוחות ועוצמות חדשים, מצבים מהעבר בהם הרגשנו חסרי אונים, כך שכוח הבחירה והבהירות חוזרים אלינו.
פסיכודרמה לילדים
מרכז גוונים מטפלים באופן פרטני דרך פסיכודרמה, וגם מגיעים ליישובי בנימין לטיפול קבוצתי.
מבוגרים שמגיעים מתוך מודעות ורצון לשינוי יכולים לקבל הרבה מהפסיכודרמה. בשנים האחרונות הסתבר לי שגם ילדים קטנים בגילאי בית הספר היסודי יוצאים נשכרים מאוד מטיפול כזה.
עיקר הכוח של מטפל הוא בקשר הטיפולי, והדבר נכון פי כמה בהיווצרות של קבוצה.
קבוצות הפסיכודרמה הרבות שהנחיתי בבתי ספר בבנימין נבנו לאט, תוך שימת דגש על בניית ביטחון ואמון ביני לבין חברי הקבוצה, ובינם לבין עצמם. שיחקנו משחקים שמטרתם לעזור לחברים לראות את הכוח שהם מסוגלים לקבל ולתת אחד מהשני, ועם הזמן הקבוצה הפכה למעין "מעבדה" שאליה הביאו החברים התלבטויות, קשיים או סיטואציות אנושיות, והחברים - שלמדו לא לשפוט או להגיב מייד אלא להקשיב ולקבל את האחר - יכלו לעזור על ידי המחשה של אותה דילמה בכלים של הפסיכודרמה. בעקבות ההמחשה, החבר ששיתף יכול היה לקחת כלים מעשיים ורגשיים, ואיתם להתמודד באופן ממשי.
רצף המפגשים איפשר לחברים לראות דפוסים חיוביים ובעייתיים שלהם, שמביאים לתגובות שונות של החברה כלפיהם, ולבחון את האפשרות לשנות את האופן בו הם מתנהלים בחיי היום יום.
שניאור ולקר, מטפל בפסיכודרמה, מרכז גוונים