כשהגשם הראשון יורד ושוטף את כולנו, רגע אחרי צהלות השמחה, נפתחת לה עונת המסיק. זהו רגע מרגש עבור כל חקלאי, שעמל קשה במשך השנה. הרגע של מסיק הזית. זהו גם רגע מרגש עבור כל אלו שיכולים להשתתף בחוויה הזו של חיבור לאדמה, לעיבודה, לארצנו הטובה.
אך לצערנו, בעוד שבכל מקום אחר בארץ זו עונת המסיק, כאן אצלנו בהרי יהודה ושומרון, המקום בו החלה מסורת גידול עצי הזית והפקת השמן, כאן הגשם הראשון מסמל את תחילתה של עונת המסית.
מרגע שנכרת העץ הראשון, כולנו הופכים לאשמים. התקשורת לא זקוקה לועדות חקירה, היא גם לא זקוקה לראיות, ואין לה צורך להציב סימני שאלה: "המתנחלים". כן, אני ואתם, כולנו אשמים.
פסטיבל המסית כאן ביו"ש בעיצומו. מאות עצי זית נכרתים מדי שבוע. ערב אחד חקלאי ערבי מאבד מאה עצים, למחרת חקלאי יהודי מאבד מאה עצים, והתקשורת - בעיקר העולמית - חוגגת.
זו עונה מאוד קשה בהיבט ההסברתי, והיכולת שלנו להתמודד עם המצב היא בעיקר לחשוף את הציבור לעובדה שברוב האזורים אין לנו בעיות, ושברוב המקומות המסיק עובר בשקט ובשלום. ובמקביל לדאוג לפרסם את הפגיעות הקשות בחקלאים היהודים, ולא לאפשר לתקשורת להתעלם מהן.
וכמו תמיד אין כמו מראה עיניים והחוויה האישית של כל אחד. הזמינו חברים ובני משפחה, תגיעו יחד איתם לפגוש את החקלאים במסיק, בקרו בבתי הבד, וספרו לכולם על החקלאות המדהימה כנגד כל הסיכויים, שיש לנו כאן בבנימין.
המפגש הזה, וההבנה שדברים שרואים משם לא נראים כך מכאן, היא בסוף זו שתעצב את הדעות והרגשות.
פרטים על בתי הבד ניתן למצוא באתר המועצה במחלקת תיירות, ובאתר תיירות בנימין.
חורף טוב לכולנו.