נשים יקרות, הניחו לאקונומיקה ולבחירת עיצוב לשולחן החג. אני מזמינה אתכן לכמה רגעים של דימיון מודרך והקשבה לדיאלוג אישי - ביני וביני
שלום לכל הנשים. ברוכות הבאות לטור שלי. אתן מוזמנות למצוא לכן פינה בחלל החדר, לשבת בנוחות ולעצום עיניים.כל אחת, בזמנה החופשי, תמצא את הצורה הנוחה לה ביותר. אתן מוזמנות להאזין למוסיקה המרגיעה והנעימה שברקע.צופיה, את, כן, את. אל תחפפי...
נוח לך, העיניים כבדות, תנשמי עמוק. עצמי את עינייך. דמייני שאת נישאת על ענני הכבוד. אין ניקיונות, אין מריבות עם הילדים, אין בלאגן. הבית מצוחצח ומבריק - מאליו, הקירות צבועים ובוהקים. גם המשקופים. הנרות מוכנים, האוכל מוכן, ריח התבשילים נישא באוויר.
לכל הילדים בגדים חלומיים בדיוק כמו בסיפור הילדים על אגוז הזהב שסיפרו לך בגן הילדים:
שני ילדים משחקים באגוזים עד שהאגוזים מתגלגלים ובורחים לאיזו בקתה ביער, ובתוך הבקתה בגדים יפיפיים ונעליים תואמות. ואת - יושבת לך על כיסא מלכותי, לפנייך מתנה לחג מבעלך, בדיוק מה שרצית.השולחן ערוך ונקי, הכל יש בו - כלי כסף, גביעי זכוכית בגדלים שונים, מפה מגוהצת וחבקי מפיות מוזהבים. הכל מואר באור נוגה. את נינוחה, מחייכת, שלווה, רעננה.
עכשיו פתחי לאט את עינייך. קחי את הזמן, תנשמי עמוק, הביטי סביב.
את מתבקשת לשמור על קצב נשימה אחיד. זה לא ארמון מלוכה, זהו ביתך.נכון, הכל הפוך. נכון, יש פה ציוד וחפצים מיותרים יותר ממה שהבית יכול להכיל, אבל זה הבית שלך.
נכון שהפעם היית אמורה להיות אצל המשפחה שלך אבל בעלך ביקש לשנות את הסדר.אני סומכת עליך שתמצאי כבר את הדרך להזכיר לו שזוהי מחווה שיהיה עליו לשלם עליה, בראש השנה למשל או באיזו חופשת פיצוי.
אני יודעת שבשנה שעברה הבטחת לעצמך שבשנה הבאה - זו השנה - תעשי פסח בסגנון הרב אבינר וכבר נסחפת לפסח בשיטת "המגירות".
אבל אל תדאגי, כי גם בשנה הבאה יהיה פסח ואז תוכלי לעשות את הפסח בשיטת "סופר נני". כל זמן שהלכלוך פועל אפשר לנקות.
אין ספק כי עד ליל הסדר ייראו ידייך כמו הפרסומת של "הכנרת מתייבשת", אך אם תתלונני על זה מספיק אולי יקלו עליך בשטיפת הכלים בערב החג.
איפה תהיי בחג
וכעת שבי. תראי, צפיתי בך בזמן הדימיון המודרך ואין ספק כי את עבד נרצע לעצמך.אינך מסוגלת לחפף, ולכן כל עזרה המגיעה מבני ביתך נתקלת במשטר דיקטטורי בו את השולטת.
הנחמה היחידה היא שבסופו של תהליך ישנו "דד ליין" לעבדות, ובדיקת החמץ מונעת ממך לקרצף גם את הפאנלים.
את משקיעה כל כך בערב החג בעריכה, בסידור ובתכנים, כך שמרוב שטרחת, עמלת ותכננת, את נלחצת מכל טיפת יין שנשפכת, כאילו הים לא ייבקע לשניים, עכשיו כשכתם מקשט את המפה.
את האוכל תגישי בחצי חיוך, כי החצי השני של הפרצוף נתפס לך מרוב מאמץ.באמצע הערב תפרשי לחדר כדי "להרדים את הקטנה" ותשני עד הבוקר כשברקע כולם שרים את "כי לו נאה, כי לו יאה" , ובבוקר תבקשי שידור חוזר שלא יישמע אותו הדבר.
יש לי כמה המלצות בשבילך - בשבילי.
התחילי מוקדם את הניקיונות. הסירי מאחריותך את מה שבני הבית יכולים לקחת - אל תעקבי אחריהם (מנגד אל תתני לילדים לנקות את המטבח...).
תני לבעלך לעזור! הרי בזכות נשים נגאלנו, אז שהגברים ינקו את הבלאגן.
אל תשאירי כלום לרגע האחרון. נוחי בימים שלפני הסדר.
לא יקרה כלום לילדים שלך אם הם יאכלו קורנפלקס כל השבוע שלפני פסח.
קני כלים חד-פעמיים. בליל הסדר אין לשטוף כלים.
קחי לך כמה כריות. הסבי, ותיהני מכל היושבים סביב השולחן. אל תנהלי, אל תחנכי. הערב את מלכה.
חובת הסיפור היא על בעלך, תני לילדים להביע את עצמם ורק תיהני.
בסוף הסדר, שירי לעצמך "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" - פסח במקדש.שם, הכוהנים מכינים את האוכל. לא את.
פסח כשר ושמח!