חוש השמיעה מתפתח אצל העובר ברחם אימו החל מהשליש הראשון של ההיריון.

תהליך ההתפתחות הטבעי של הילד מערב למידה חווייתית-חושית של העולם. באמצעות חוש השמיעה לומד הילד להכיר את עולמו, לרכוש ביטחון ולבסס את אחד הכלים החשובים לתקשורת עם הסובבים אותו: השפה.

לא מעט ילדים צעירים נוטים לסבול מירידה בשמיעה, בין היתר בשל נוזלים ודלקות באוזן התיכונה, הנפוצים מאוד בגילאים צעירים. ליקוי שמיעה בגיל הרך יכול לפגוע בהתפתחות השפה ובהיגוי (מובנות הדיבור). כמו כן הוא יכול להשפיע על מימוש הפוטנציאל הלימודי, פיתוח כישורים חברתיים, התפתחות רגשית, דימוי עצמי וביטחון עצמי, יכולות קשב וריכוז, ובהמשך אף לפגוע ביכולותיו האקדמיות של הילד.

בדיקת שמיעה

במרבית המקרים, הראשונים להבחין בבעיה הם ההורים, קרובי משפחה, המטפלת או הגננת. אם התעורר חשש יש לפנות לרופא אף אוזן גרון, רופא ילדים או רופא משפחה, על מנת שיפנו לבדיקת שמיעה, ובמקרה הצורך לבדיקת טימפנומטריה(לבדיקת האוזן התיכונה).

נורות האזהרה העלולות להצביע על ליקוי שמיעה בקרב תינוקות, פעוטות וילדים הן: חוסר תגובה כאשר קוראים בשם הילד או פונים אליו; היעדר תגובות טבעיות (כגון הפניית מבט, הפניית ראש או הפסקת פעילות) לגירוי של צלילים; חוסר תשומת לב לקולות הסביבה; הגברת עוצמת הקול בטלוויזיה או במחשב; איחור בהתפתחות שפה ו/או שיבושי היגוי; פגיעה ביכולות הלימודיות; סימנים של חוסר קשב וריכוז; שימוש בעוצמת קול חזקה; היעדר תגובת בהלה בקרב תינוקות לשמע רעש פתאומי חזק, כגון פיצוץ בלון, טריקת דלת או נפילת חפץ רועש. אם אחד מהסימנים הללו מתקיימים מומלץ לפנות בהקדם לבדיקת שמיעה.

ליקוי בשמיעה יכול להיות מולד או נרכש במהלך החיים – למשל כתוצאה מחשיפה לרעש חזק או פתאומי, פגיעות הדף, דלקות או נוזלים באוזן התיכונה ועוד. חלק מהליקויים הם פרוגרסיביים, כלומר מחמירים עם הזמן, והירידה בשמיעה מתעצמת עם השנים.

לעיתים ישנה ירידה חד-צידית בשמיעה ובדרך כלל הילד "יסתדר", כי יש לו אוזן אחת טובה - דבר המקשה על איתור הליקוי.

בתי החולים בארץ מבצעים במחלקת היולדות בדיקות סינון שמיעה ליילודים על מנת לנסות לאתר ליקוי שמיעה מולד, ולהתחיל את הטיפול בו בשלב המוקדם ביותר האפשרי. גם בתחנות בריאות המשפחה (טיפת חלב) מבוצעות בדיקות סינון שמיעה בסיסיות בגיל שישה-שמונה חודשים. בנוסף לאלה, כל אחד מהפעוטות והילדים יכול לעבור בדיקת שמיעה בבית חולים או במכון שמיעה.

אם התגלתה בעיית שמיעה, כל עוד היא קיימת מומלץ שהגננת תושיב את הילד קרוב אליה בעת פעילות, מומלץ לדבר אל הילד בקול רם וברור, רצוי שהילד יראה את פני המדבר אליו כדי שיסתייע בהבעות פנים וקריאת שפתיים, וכדאי לא לדבר אל הילד מאחור.

איתור מוקדם של ליקויי שמיעה תורם באופן משמעותי להצלחת השיקום השמיעתי של הילד ולצמצום הפערים ההתפתחותיים.

תהילה פייברגר, קלינאית תקשורת, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים

המרכז למשפחה - בתנועה מתמדת

יותר ויותר ילדים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. מהי בעצם ההפרעה הזו, כיצד מאבחנים ואיך ניתן לטפל

הפרעת קשב וריכוז נחשבת לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות משמעותיות על עתידו.

מהי הפרעת קשב וריכוז - ADHDAttention Deficit Hyperactivity - Disorder?

הפרעה זו הינה קושי ביכולת לעבד, למיין ולהתמקד בגירויים המתאימים והרצויים ביותר מתוך כלל הגירויים התחושתיים או הרגשיים בזמן נתון. הפרעה זו נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, ואינה מצב חולף או בעיית התנהגות. לעיתים בולט בהפרעה זו גם מרכיב היפראקטיבי.

האבחנה בעיקרה קלינית ומתבססת על שלושה צירים: רציפות הקשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. אצל ילדים ההפרעה השכיחה היא הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות במשולב (ADHD), אך ישנם ילדים בעלי קשיי קשב וריכוז ללא היפראקטיביות - אלה קשים יותר לאבחון. הפרעה זו קרויה ADD(ללא ה-H).

תסמיני ליקוי הקשב: קושי בריכוז בכיתה, מוסחות בקלות על ידי כל גירוי חיצוני, קושי בארגון - הילד אינו מסיים מטלות או שוכח ציוד, חוסר תשומת לב לפרטים, אי מילוי הוראות, חולמנות, התנתקויות וכדומה.

סימפטומים נוספים הם קשיים בתפקודים ניהוליים הכוללים התמצאות בזמן ובמרחב - נטייה לאבד חפצים, להתקשות בארגון ובסדר, לפספס פגישות, לשכוח משימות חשובות ועוד.

תסמיני האימפולסיביות: הילד מתפרץ ומפריע, עונה תשובות לפני שהשאלה נשאלה במלואה, מתקשה להמתין לתורו, משחק משחקים מסוכנים.

תסמיני היפראקטיביות: הילד זז בכסא בעצבנות, עוזב את הכסא בכיתה, מזיז ידיים, נמצא בתנועה מתמדת, אינו משחק בשקט, מדבר ללא הפסקה וכדומה.

לתסמונת זו קיימת תגובה רגשית בעייתית משנית הבאה לידי ביטוי בשלושה מישורים: בית, בית ספר וחברה. ילדים אלה המתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך מעוררים תגובות של הסתייגות, התנגדות וריחוק מסוים לעיתים עד כדי דחייה חברתית, למעט אלה המוצאים מקומם כליצני הכיתה או המצטיינים בספורט - שדווקא מקובלים מאוד חברתית.

תסמונת ADHDאינה נעלמת בגיל ההתבגרות. חלק מהמתבגרים יפתחו אישיות אנטי-סוציאלית הכוללת עימות עם החוקים, עבריינות והתמכרות לסמים. חלקם לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לאבחון המוקדם חשיבות משמעותית בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד.

אבחון התסמונת נעשה באמצעות לקיחת פרטים אישיים, היסטוריה רפואית ואבחונים קודמים, טיפולים קודמים והיסטוריה משפחתית, מילוי שאלונים על ידי הילד, הוריו ומוריו; תצפיות במסגרת החינוכית, מבחנים ממוחשבים, אבחנה מבדלת והתרשמות קלינית.

איך מטפלים? ההפרעה משולבת ומעורבים בה מרכיבים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. כל המרכיבים חייבים למצוא את פתרונם במסגרת הטיפול.

טיפול תרופתי - מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים, שהמוכר בהם הוא ריטלין. קיימת מחלוקת לגבי השימוש בתרופה זו בשל תופעות הלוואי שהיא גוררת עימה (עצבנות, הפרעות שינה, ירידה בתיאבון, הגברת נטיות דיכאוניות). קיימים סוגים שונים של ריטלין השונים באופן פעילותם, בקצב השחרור שלהם ובתופעות הלוואי (כמו כן קיימות תרופות נוספות שלא אתייחס אליהן במסגרת זו).

טיפול פסיכולוגי - בעיקרו טיפול התנהגותי.

טיפול חברתי - עבודה עם המסגרת החברתית העיקרית ויצירת סביבה לימודית מתאימה.

ילדים אלו ניחנו ביכולות מגוונות בתחומים רבים שלא תמיד מגיעות לידי מימוש.

אבחון מוקדם, טיפול מתאים ותמיכה נכונה יכולים לסלול בפניהם את הדרך, להביא אותם להישגים מרשימים ולהצמיח מתוכם בוגרים המועילים לחברה בה הם חיים.

במרכז גוונים מאבחנים ומטפלים בילדים, מתבגרים ובמבוגרים בעלי קשיי קשב וריכוז. ישנה אפשרות לאבחון פסיכו-דידקטי מקיף, בדיקה ממוחשבת, מילוי שאלונים וראיונות.

יגאל לשם, פסיכולוג, המרכז למשפחה, מרכז גוונים