זה התחיל בציפייה דרוכה – יגיע או לא יגיע כה מוקדם השלג הראשון; זה המשיך במראות מרהיבים של פתיתים לבנים מרחפים באצילות, ואווירת חג ואושר גדול בעיני הילדים; וזה הפך תוך שעות ספורות למציאות של מצוקה וחירום, כשעמודי חשמל רבים קרסו ויישובים רבים נותרו בחושך ובקור ואף ללא מים שעות ארוכות.

"השלג הזה הוא משהו שלא קרה פה הרבה זמן", אומר אבי רואה, יו"ר המועצה. "ואי אפשר להיערך לכל תרחיש בכל עוצמה, ולמרות זאת, מהרבה תגובות שאני מקבל, אני יודע שצלחנו את האתגר הזה טוב מאחרים. המערכת תפקדה באופן כללי – נכון, תחת מגבלות המצב שנוצר. הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה והשר להגנת העורף – שהגיעו לכאן בעצם ימי הסערה בכבודם ובעצמם, אמרו שחשו את עוצמת ההתמודדות של בנימין.

"באירוע חירום כל מערכת צריכה לדעת שהיא קודם כל מתמודדת עם מה שיש לה", ממשיך אבי רואה, "ואין לה מה להתבסס על מה שאחרים יביאו ויעשו, כי בחירום פעמים רבות זה פשוט לא קורה. ולכן ב-48 עד 72 השעות הראשונות אתה סומך על הכוחות שיש לך. וזה מה שעשינו. במקביל צריך לזכור שהקטסטרופה לא תמיד תלויה בנו, ולכן פעלנו מול כל המערכות – צבא, משטרה, חברת החשמל, מקורות, מינהל, פיקוד העורף, והיו לנו הצלחות. זה שביום שני הגיעה שיירת גנרטורים כולל הנחתת גנרטורים ממסוק – זה נבע מעבודה נכונה מול חברת החשמל".

חריג בחומרתו

אף אחד לא ממש ידע בעוד מועד את חומרת הסערה הצפויה. "רק ביום רביעי, כמה שעות לפני השלג, הבנו את רצינותו של האירוע הצפוי", אומר אביגדור שץ, קב"ט המועצה, "עד אז התחזיות המטאורולוגיות לא היו ברורות. אבל רק ביום חמישי בלילה ובשישי בבוקר, כשהחשמל שהתנתק לא חזר בהרבה יישובים, וכשהשלג הכבד מנע לגמרי תנועה, הבנו שמדובר באירוע חריג בחומרתו. מחלקת הביטחון הופעלה כולה על כל חמשת רכבי החילוץ שלה, עוד בטרם החל השלג יורד. גם הרבש"צים הופעלו כולם. אליהם הצטרפו אנשי אגף התפעול ואנשי מחלקות הביצוע, אנשי פינוי האשפה והוטרינריה, אנשי החשמל של החברה לפיתוח, וכן יו"ר המועצה, הסגן והמנכ"ל. אמבולנס ה-4*4 שלנו (אנחנו המועצה היחידה שיש לה כזה) פעל כל העת, והצוותים שעליו עבדו 30 שעות ברצף. כמו העובדים שלנו. חוץ ממנו יש לנו שבעה אמבולנסים מצוידים בשרשראות שלג, שביצעו כל הזמן הרבה מאד פינויים.

"היו הרבה מצבים רפואיים שדרשו מענה מיוחד – חולי דיאליזה, יולדות, הרעלות גז, היפותרמיה", ממשיך שץ. "כל אלה דרשו טיפול צמוד של אחד מאנשי הצוות שלנו. במקביל חולצו מאות כלי רכב שנתקעו בצירים, ובהם עשרות משפחות שלמות, אגב – גם ערבים, כולל ערבי שהיה חייב להגיע לדיאליזה, ואשה ששברה ירך והוסעה עד לביר זית.

"הופעלו ארבעה קבלנים עם עשרות טרקטורים שפילסו את השלג, גם בשבת, כשבמקביל הצבא פילס בצירים הראשיים. בניגוד להנחיות הרגילות, שלפיהן היישובים הם שמפלסים בתוך היישוב, נכנסנו לפילוס גם בתוך יישובים שבהם היה המצב חמור.

"שני גנרטורים של המועצה הפעילו מתקני מים על מנת לספק מים לגבעות שילה ולגבעה העליונה בטלמון, ועוד גנרטורים התקבלו בהמשך ממחסני החירום של מל"ח – רשות החירום הלאומית. חשוב לדעת שהמדינה הפשירה ציוד חירום כדי לתת פתרונות למצב שנוצר. אומנם יש גורמים שלהם נפל האסימון קצת מאוחר, אבל בכל מקרה גם לא ניתן היה להניע לכאן את הגנרטורים קודם לכן. היה לנו שיתוף פעולה טוב מאד עם הצבא, כולל יחידה מיוחדת שסייעה בניוד, וכולל שלושה מסוקים שהקפצנו במצבי סכנת חיים. תמיכת משרדי הממשלה ורשות החירום הייתה רציפה. קיבלנו אספקת דלקים, מזון, שמיכות, מים, תאורה, וכל הציוד סופק ליישובים ולמשפחות שנזקקו לכך על פי חומרת מצבם.

"אני חייב לציין גם את העובדות במוקד בנימין שעבדו מעל ומעבר", ממשיך שץ, "עד שממש נפלו מהרגליים. שימור רשת הקשר הישנה, של הרדיו, הוכיחה את עצמה, זו המערכת היחידה שתקשרה בין היישובים ובינינו לרבש"צים. הרבש"צים וכל מערכות החירום היישוביות - עשו עבודה מצוינת, מעל ומעבר.

"אין לי ספק שיש כאן אנשים טובים, הן עובדי מועצה ומתנדבים, והן הכוחות היישוביים, שעשו דברים כמעט בלתי אפשריים. יחד עם זאת אסור לשכוח שיש חשיבות מאד גדולה להכנת האוכלוסייה והיישובים מראש. אם היישובים היו פועלים לפי ההנחיות שהפצנו להם לפני השלג, היינו חוסכים הרבה סבל וצער", אומר שץ, ושולף קובץ דפי הנחיות מפורטות שיצאו ליישובים כמה ימים לפני הסערה ממחלקת הביטחון. ההנחיות התייחסו לתרחיש שלג רציני כולל אפשרות למצב חירום. הן כללו היערכות מול המכולות היישובית והצטיידות במזון, היערכות לפילוס שלג בתוך היישוב, בדיקת מצבן של אוכלוסיות חלשות, פתיחת חמ"ל יישובי, בדיקת גנרטורים ותדלוק מלא, הנחיות תקשורת ועוד. היישובים התבקשו להוציא הנחיות לתושבים בהתאם, כולל הנחיה להיערכות לאמצעי חימום והצטיידות במזון.

"חשוב לציין שיש חשיבות רבה גם בהיערכות החירום הקטנה של כל משפחה. לא רק בהקשר של שלג, גם בהקשרים אחרים. כל תושב במדינת ישראל נדרש להחזיק מצרכים ומים לחירום, קל וחומר לקראת שלג. היערכות מוקדמת הייתה מסייעת רבות", אומר שץ ומוסיף כי בימים אלה נשלחו טפסי תחקיר ליישובים – "חשוב לנו לתחקר לעומק, כדי שנתכונן טוב יותר לעתיד".

הגנרטורים

גם במועצה מתקיימת בימים אלה הפקת לקחים מקיפה. "כמובן שיש עדיין מה לתקן ולשפר", אומר אבי רואה. "למשל, אחד מלקחי השלג שלי, הוא שבכל יישוב צריך להיות לפחות גנרטור קטן, כדי שיוכל לאפשר לכל הפחות חימום של מבנה ציבור לקליטת משפחות בעת צורך גדול.

"ב-92' היה שלג דומה, אבל אז היישובים היו יותר קטנים וכולם היו מחוברים לגנרטורים. היום היישובים גדולים ומחוברים לחברת החשמל, וכבר אין הצדקה כלכלית להחזיק גם גנרטורים להפעלת חשמל של יישובים כל כך גדולים. בכל זאת, גנרטור קטן לחירום, הוא אחד הלקחים שייושמו".