עוד בשיטוטים הראשונים, מי על שש ומי עדיין על הגחון, מתוודעים הזאטוטים אל מסתרי המגירות, הארונות והכלים שבתוכם.
הם נהנים להוציא, לפזר, להרעיש, ובעיקר נהנים מתשומת הלב של ההורים הנזעקים לקול צלילי המהפכה.
המטבח ממשיך לסקרן ולהוות מוקד משיכה גם כשהם גדלים, והוא אכן מקום נפלא ומזמין ללמידה. אפשר למנף את המשיכה הטבעית הזו לחוויה לימודית משמעותית להורה ולילד.
בגיל הצעיר, כאשר הילד זוחל, פותח ארון, מוציא פריטים ומתיישב לשחק עם השלל, אפשר להשאיר בשבילו ארון או מגירה אחת שבהם נמצאים כלים מתאימים, אותם יוכל להוציא ללא חשש. אפשר ללוות את הפעילות שלו במלל קצר ורלוונטי: "הקופסא בפנים", או "יופי, הוצאת!", "עכשיו זה בחוץ".
בתמלול הפעילות אנו מפתחים את ההבנה ומלמדים מושגים. אפשר ללמד אותו להקיש עם כף על הקופסאות או הסירים ולהקשיב לצליל, אפשר לשחק בתורות - פעם הוא מקיש ופעם ההורה, אפשר גם לנסות משחקי חיקוי של הקשה.
תוך כדי המשחק אנו מלמדים אותו להמתין לתורו, בדיוק כמו בשיחה, ולהקשיב ולחקות אותנו. החיקוי הוא אמצעי למידה חשוב מאוד. בגיל בוגר יותר אפשר מידי פעם להכין עם הילדים, כולם יחד או אחד-אחד, מתכון קל, כמו ג'לי, שוקו, חביתה, פיצה על פיתה, עוגיות מבצק פריך וכדומה.
בתחילה כדאי לבחור משהו קל מאוד, לא יותר מארבעה שלבי הכנה. כשמכינים עם הילד את המתכון חשוב מאוד להמליל את מה שאנו עושים - לקרוא לכלים בשמם, לתת שם לפעולות, למשל: "עכשיו אתה בוחש עם הכפית". זה הזמן לחשוב על מילים 'גבוהות' יותר ולהעשיר את השפה של הילד.
אפשר להחליף את המילה ה"מיוחדת" בעזרת מילה מוכרת, ולהסביר שאלו מילים נרדפות. "אתה בוחש, זה בדיוק כמו לערבב. בוחש ומערבב הן מילים נרדפות. אתה מכיר עוד מילים נרדפות?". כדאי לחשוב על שאלות המעוררות את הילד לחשיבה כמו: "בשביל מה אנחנו מכניסים את הג'לי למקרר?" או מכיוון שונה: "אתה רואה שהג'לי עכשיו נשפך, הוא עדיין נוזלי, אנחנו רוצים שהוא יהיה קשה וגם יתקרר, יש לך רעיון מה יכול לעזור לנו? איזה מכשיר במטבח יעזור לנו לקרר?". מומלץ להשתמש בפלאפון או במצלמה ולצלם את שלבי ההכנה תוך כדי הפעילות, ולאחר שמסיימים להדפיס את התמונות ולהכין עם הילד ספר המשחזר את הפעילות. כדאי לתת לו לסדר את התמונות על פי מה שהיה, ולכתוב יחד איתו מעין שחזור או הוראות הכנה, על פי התמונות.
אפשר לנצל את המטבח על מנת להראות לילד את הקשר בין שם הכלי לפעולה שאותה עושים איתו, למשל: "אני מנפה בנפה, תקשיב שוב - נפה מנפה, נכון שהמילים דומות? קוראים לנפה כך כי מנפים איתה". משימה שפתית נוספת שאפשר לתרגל במטבח היא ביצוע הוראות מורכבות: "תפתח בבקשה את המגירה השלישית, ותביא לשולחן שני סכינים ומזלג אחד".
למידה דרך חוויה היא למידה משמעותית. בדרך כלל הילד מפעיל בו זמנית חושים שונים, ולרוב הוא מגייס את כל משאבי הקשב שלו ומתרכז בפעילות, הוא מגלה סקרנות ועניין, וכמעט תמיד הוא פעיל בתהליך הלמידה, כך שה"חומר" הנלמד מופנם טוב יותר. והרווח הגדול מכולם, הוא כמובן ההנאה המשותפת שלנו עם הילדים.
איילת ירדן, קלינאית תקשורת, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים
המרכז למשפחה - לגשר על הפערים
אם אתם מעורבים בסכסוך קטן שהפך למלחמה גדולה, כדאי שתכירו את אפשרות הגישור – זולה יותר מתביעה משפטית, נעימה ומכובדת הרבה יותר, ובעלת סיכוי לבנייה מחדש של יחסי הצדדים בסכסוך. האוצר מתחת לגשר
אחד השירותים הניתנים במרכז גוונים הוא גישור. ניתן וכדאי להשתמש בגישור בסכסוכי משפחה, בסכסוכי שכנים, בסכסוכי קהילה, בסכסוכים עסקיים ואחרים.
טיבם של סכסוכי משפחה - סכסוכים בין בני זוג, הליכה לקראת פרידה וגירושים, סכסוכים כספיים ומלחמות על ילדים לפני ואחרי גירושין, התלבטויות וויכוחים על נושאים שונים כגון צוואות וירושות וכדומה - שהם רוויי מטענים רגשיים גבוהים בעוצמתם, ושהמעורבים בהם מתקשים מאד להפריד בין דיון אובייקטיבי בבעיות העומדות על הפרק לבין רגשותיהם.
לעתים נכון הדבר גם לגבי סכסוכים אחרים, שרגשות ויצרים מעורבים בהם. כך הופכים סכסוכים קטנים למלחמות גדולות. התוצאה היא, לא אחת, שגם לאחר פתרון הסכסוך נותרים משקעים קשים ורגשות עוינות ונקם, אשר מונעים את האפשרות לבנות בהמשך מערכות יחסים תקינות של שיתוף פעולה בין הורים גרושים, בין קרובי משפחה, בין שכנים או בין שותפים, שהיו צד בסכסוך.
במקרים רבים יוצאים הצדדים מן הסכסוך, גם אם יושב, כשהם מותשים נפשית וכלכלית, והסכסוך, גם אם נפתר, הופך לקרע שקשה לאחות. לצורך פתרונם ויישובם של סכסוכים ממין זה נדרשת מעורבותו של איש מקצוע נייטרלי בעל הבנה פסיכולוגית, כלכלית ומשפטית, ובעל ניסיון ויכולת להוביל את המעורבים בסכסוך לראות את הבעיות במבט רחב, מעבר לזווית הראיה האישית שלהם, להבין את צרכי הצד השני והמעורבים האחרים בסכסוך, ולהגיע לפתרון שיספק את צורכי כולם. כל זאת מתוך הקשבה, הסכמה וכבוד הדדי. זוהי דרך הגישור.
דרך זו מובילה ליצירת פתרונות שמתקבלים על לב הצדדים, כי הם שותפים ליצירתם, ומאפשרת לצדדים לקיים את ההתחייבויות שהם קיבלו עליהם. בהליך גישור אסורה כפיית פתרון, ובכך שונה הגישור במובהק מהליך משפטי. ממילא קל יותר להמשיך הלאה בתוך המשפחה, בתוך הקהילה, בתוך העסק, ולאפשר מערכות יחסים סבירות ומכבדות. זהו יתרונו הגדול של הגישור. הגישור יוצר תקשורת, שלעיתים לא התקיימה לפני הסכסוך, ואולי אף גרמה לסכסוך. התקשורת הנוצרת מאפשרת לא פעם בנייה מחדש של נישואים תקינים או של יחסי משפחה אחרים, או של שכנות או שותפות בעסקים. הגישור כדרך ליישוב סכסוכים במקום מערכה משפטית הינו דרך זולה בהרבה, בונה, נעימה ומכובדת, המפחיתה פגיעות הדדיות ומבטיחה תוצאות חיוביות יותר.
הליך הגישור מקובל בעולם כולו, וגם בישראל כבר נכנס לבתי המשפט ולבתי הדין הרבניים. כמעט כל תביעה המוגשת לבתי המשפט מופנית על ידי השופט לגישור. ההסכם הסופי, שאליו מגיעים בגישור, מקבל אישור ותוקף של פסק דין הן על ידי בתי המשפט והן על ידי בתי הדין הרבניים. אנו ממליצים לפנות לגישור עוד לפני שלב התביעה, בתקווה שהסכסוך ייפתר בגישור ולא יהיה צורך בהליך משפטי, שהוא גם יקר וגם מלבה את הסכסוך. לשאלות ולקבלת מידע נוסף ניתן לפנות למרכז גוונים.
נחמה פרידמן, מגשרת מוסמכת ומנוסה, בעלת תואר שני ביישוב סכסוכים ובמינהל עסקים ולקראת סיום תואר ראשון במשפטים.