יעד אסטרטגי חשוב העומד בפני חשבון הנפש של ימים אלה, הוא הבנייה. כבר היה מי שהגדיר את היעד המרכזי שצריך לעמוד בפני ההתיישבות כ"המירוץ למיליון", מיליון בתים כמובן.

ואכן בשטח תנופת הבנייה בשיאה, ברבים מהיישובים נבנות עשרות יחידות דיור חדשות, אולם מאחורי הקלעים, הרחק מרעש הלמות הבאגרים, קמטי דאגה חורשים את מצחם של מנהיגי ההתיישבות. נתניהו מנהיג בפועל מדיניות של הקפאה שקטה מזה חודשים רבים, הרחק מעין ההפגנות והכותרות, בלי קולות מחאה ובלי מערכה קואליציונית. הבנייה אמנם מתרחשת בפועל כל העת, אבל עתודות תכנון ואישורי בנייה עתידיים – אין.

"ראש הממשלה עומד לצערנו במריו בעניין הזה. הוא כל הזמן מסביר שצריך לחכות ל'הזדמנות ראויה'", מסביר אבי רואה. "ואנו מנגד בכל הזדמנות זועקים, שגישה כזו רק מעצימה את הלחצים על ישראל על כל דבר שזז. הנה, מה שקרה עם ההכרזה על 4,000 הדונמים בגוש עציון היא הוכחה לכך. מדובר באדמות טרשים, לא אדמות פרטיות, בהליך לגמרי רגיל, שפעם לא היה מעורר עניין, אבל הפעם היה מי שמצא שכדאי לתקוף את העניין ולקומם את כל העולם נגד ישראל, והנה כך זה נראה. התוכניות המחכות לאישור הן צורך מאד נדרש ומוסרי – מבני חינוך, מבני ציבור, בתים לבנים ממשיכים ביישובים קיימים, אבל נתניהו מחשיב יותר מדי את עמדת העולם, והוא לא מבין שההתחשבות היתרה הזאת היא זו שמפעילה לחצים כבדים על כל דבר. במקום לעמוד איתן ולהגיד מה שצריך, מדינת ישראל מנסה כל הזמן להתייפייף וכך מזמינה על עצמה לחצים מיותרים.

"אין ספק שההקפאה המתמשכת הזו היא פגיעה לא פשוטה, למרות שלמראית עין נראה שהכל מצוין כי בונים בכל היישובים. אבל הבנייה היום מתרחשת על בסיס תכניות קיימות, ופוטנציאל הבנייה הולך ואוזל. לצערי, כל תכנית שתאפשר הרחבה, תקועה, גם כאלו שכבר עברו את כל ההליכים המקדימים ואת כל הועדות המקצועיות. הן תקועות בגלל התערבות ישירה של ראש הממשלה, שלא מאפשר פרסום מתן תוקף והפקדת תכניות. זו סוגיה מאד קשה שאנו נדרשים לתקוף בכל הכוח, כי ההקפאה הסמויה הזו לא יכולה להימשך. ההקפאה הקודמת, עד כמה שהיתה מקוממת, לפחות הגבלה בזמן, וזו לא מוגבלת וכבר אורכת חודשים, והמחיר שלה יקר מאד. יישוב כמו שבות רחל, לדוגמא, שלא מקדמים את תכנית המתאר שלו ואי אפשר לבנות בו לא גנים, לא מעון ולא בית כנסת, ואי אפשר לקבל מימון ממשלתי לא לגן ולא למעון כי אין לו תב"ע מאושרת, נפגע פגיעה קשה, והקהילה לא יכולה להתקדם ונשארת תקועה".

עורקי חיים

התקדמות-נסיגה במשולב נרשמו גם בתחום הכבישים. גם זהו יעד אסטרטגי בעל חשיבות רבה, ולא סתם הוגדרו הכבישים כעורקי חיים; אך למרות פריצת דרך בכמה זירות, עדיין עומדים נהגי בנימין שעות בפקקים. "מאז תקופת החטיפה חזרנו לעומסים הכבדים גם בצומת אדם וגם בחיזמא – מעבר בחורים", אומר אבי רואה. "בצומת אדם הצלחנו השנה להשלים תכנון ואפילו להשיג את התקציב העצום הדרוש לביצוע מחלף בצומת. כעת אנו בעיצומו של שלב הפקעת הקרקעות. זו פרוצדורה שכבר עברה אישור משרד הביטחון, אבל עדיין זה תהליך שאורך זמן. אני מקווה שנסיים אותו עד סוף השנה ונוכל לצאת למכרז.

"במחסום חיזמא מדובר בעיקר בבעיה תפעולית. הכוח שמפעיל את הבידוק במחסום התחלף, המפקדים חדשים, הם מתעקשים לעבוד על פי כל הנהלים ולא ממש ממהרים, וזה בהחלט בעייתי. הייתי שם כמה פעמים במפגש עם המפקדים, כולל מפקד העוטף, ומפקדי מג"ב ומשטרה, כדי להבהיר שמדובר בעניין של פיקוד ושליטה. היו אפילו סיטואציות לא נעימות של צעקות, אבל בינתיים אנחנו עוד לא מרגישים שיפור משמעותי. מכיוון שזו פגיעה אסטרטגית בהתיישבות, אנחנו לא מפסיקים לחשוב מה עוד ניתן לעשות בעניין זה, ביחד עם גורמי המשטרה, הצבא ומג"ב, כדי שהתפעול יהיה נכון.

"במקביל אנו עושים מאמצים לקדם גם את פתיחת המסלול לקלנדיה לכיוון 443, ואת הרחבת המסלול שבין אדם לחיזמא לשני נתיבים לכל אורכו. בשני הפרויקטים האלה ישנה אמנם התקדמות, אבל היא איטית מאד, עד שאפילו לא ניתן לתת הערכת זמנים לביצוע.

"מלבד פרויקטים אלה נעשית בימים אלו עבודה תכנונית מעמיקה על כל כבישי יו"ש, שתוגש לשר התחבורה, מתוך ראייה של כמה שנים קדימה. כמובן שצפוי בפנינו הוויכוח הנצחי מי יממן – משרד התחבורה או משרד הביטחון, אבל אנחנו, כתמיד, נדרוש הכרעה".

במקביל הסתיימו בהצלחה כמה פרויקטים של הרחבה ושיפוץ כבישים בבנימין, ובהם ציר הזבל (שבו נדרשו מאמצים גדולים כדי לתת מענה להתנגדויות הרבות שצצו), וכן הציר שבין נחליאל לנווה צוף. בעלייה לפסגות עדיין נמשכות העבודות.

בימים אלה יוצא מכרז מסגרת לטיפול בכבישים בתוך היישובים בבנימין. "עד לאחרונה, לכל תיקון של קטע יצא מכרז", מסביר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "וזה דרש המון בירוקרטיה והמון השקעת אנרגיה. כעת ייכנסו מכרזי מסגרת, שמשמעותם התקשרות קבועה לזמן קצוב עם קבלן, מה שיקל על הפעילות ועל העבודה. בחודשיים הקרובים ניכנס לסדרת תיקוני כבישים בתוך היישובים".

האנטנות

התקדמות חשובה נרשמה במאבקה של המועצה מול החברות הסלולריות בסוגיית פערי הקליטה בכבישים בבנימין. משרד התקשורת וקמ"ט תקשורת במינהל האזרחי זימנו את חברות הסלולרי לשימוע, שבסופו דרישה לקבל לוח זמנים לטיפול ומתן מענה לכל הפערים בקליטה ביו"ש. "כעת הדרישה היא להגדיר מחויבות לטיפול במקומות שאין בהם קליטה, ולהגדיר לוחות זמנים לתיקון", מסביר ישראל גנץ. "עד כה הם נתלו בניסוח הבעייתי של החוזה שלפיו הן נדרשות ל'כיסוי סביר', וטענו שהכיסוי סביר. עכשיו הן צריכות להגיש תכנית עם לוח זמנים. עדיין יש לנו שתי אנטנות בעייתיות שמעכבות את המהלך הזה – בדולב ובנעלה. הן ממקומות בשטח הנדרש לבנייה, וחברות הסלולרי טוענות שאין להן כסף להעביר את האנטנה, למרות שבחוזה הן מחויבות לכך.אין מנוס מללכת לאפיק המשפטי", אומר גנץ.