מה מסמנת התערערות הקואליציה של נתניהו לגבי ההתיישבות? איש אינו אומר גלויות שהוא רוצה כעת בחירות, אבל גם המשך המצב הקיים נדמה כבלתי אפשרי. ראש הממשלה מנסה לתמרן בין הלחצים מבית ומחוץ, ובגללם הוא ממשיך להחזיק בעמדתו שלא לאפשר כל קידום תכנון ביהודה ושומרון. אבל "גם תמרונים יש להם סוף", כלשונו של אבי רואה, יו"ר המועצה. "אי אפשר לתמרן כל הזמן", הוא מבהיר. "עד היום נמנענו מלתקוף את ראש הממשלה, מתוך הבנת הלחצים שהוא נתון בהם. אבל לא נוכל עוד להשלים עם הדברים ונצטרך להיאבק בהקפאה שנמשכת ונמשכת בלי הגדרת זמן".

אפילו הניסיון של נתניהו לפצות את ההתיישבות על הקפאת הבנייה, במתן תקציבים לכבישים ולתשתיות – לא צלח. נתניהו מצדו ניסה להמחיש בכך את עמדתו העקרונית שבעצם בבסיסו הוא בעד ההתיישבות, ואת האילוץ שבעצירת הבנייה בשל לחצי העולם, אבל שר האוצר לפיד שוב טירפד את המהלך.

"שר האוצר הגיע לכנסת מתוך המחאה החברתית ("איפה הכסף") אבל מה שמניע אותו היום זה יותר ויותר הנושא המדיני", מסביר אבי רואה. "אולי הוא מעריך שזה מה שיעזור לו בבחירות הבאות - לחתור להיפרדות מהפלשתינים, לבלום את הכסף שמיועד להתיישבות. רשמית הוא טוען שהוא לא מתכוון להעביר כספים לתשתיות ש'מחוץ לגושים', אבל ברור שהדברים האלה הם מהשפה ולחוץ, הרי גם לאריאל ולמעלה אדומים אין לו שום כוונה להעביר כסף". מנגד, ידידי ההתיישבות בשדולת ארץ ישראל, בליכוד ובבית היהודי, נערכים לרתום למאבק את הימים האלה של טרום תקציב כמנוף להפעלת לחץ על לפיד.

גם שר הכלכלה נפתלי בנט שהגיע לביקור בבנימין בעיצומם של ימים מתוחים אלה, לא מצהיר שהוא בעד בחירות, למרות שהסקרים מראים שאלו יכולות להוות עבורו קרש קפיצה להוספת מנדטים מעבר ל-12 שכבר השיג בהצלחה.

"הסברתי לשר בנט שגם בסיטואציה של לחצים מדיניים כבדים על ראש הממשלה", אומר רואה, "צריך להבין שיש כאן תושבים שמגיעות להם זכויות בסיסיות, וצריך להבטיח להם מרקם חיים. משום כך צריך לעשות הפרדה בין פיתוח ותכנון אסטרטגי לתוכניות המחויבות לצורך מרקם חיים בסיסי. לצורך זכויות אנושיות בסיסיות אפשר לקדם צו שעה שיאפשר המשך בינוי בלי רעש בינלאומי גדול שבדרך כלל גוררים אישורים רשמיים.

"השר בנט חשב שהגישה הזו נכונה", ממשיך רואה, "ואף ביקש נייר עמדה. הוא מתחבר לחלוקה הזו והוא ינסה לדחוף את ההבחנה הזו גם אצל ראש הממשלה. כבר 25 שנה שאנו חיים תחת מטריית הסכמי אוסלו, מאז נולדו כאן עוד ועוד ילדים ונכדים, וגם 400 אלף תושבי יו"ש צריכים לחיות. אי אפשר לחנוק יישובים ותושבים בתואנות פוליטיות ומדיניות לאורך זמן כה רב – הדבר מביא לפגיעה אנושה במרקם החיים, בחינוך, בתרבות, בתשתיות, ובתנאים אנושיים בסיסיים, ומעמיד את הנהגת היישובים בסיר לחץ בלתי סביר שעלול להתפרץ החוצה".

מחויבים לתכניות מגירה

סיורו של בנט שהחל בחנוכת מעון חדש בדולב, המשיך בעטרת – בתצפית על רוואבי, העיר הערבית החדשה שאכלוסה מתעכב כעת בשל חילוקי דעות הנוגעים לסוגיית המים. לאחרונה גם הסוגיה הזו נפתרה, ביתר קלות מסוגיות אחרות שנוגעות למרחב. "ממשלת ישראל כבר אישרה את חיבור רוואבי למים", מעדכן אבי רואה, "והתהליך צפוי לקחת כמה חודשים בודדים. או אז צפויה פגיעה חמורה בתנועה בכבישים הסמוכים אל העיר, והיזם - שהתחייב כחלק מהסכם בניית העיר לבנות גם מעבר תת קרקעי במקום שבו נמצאת היום הכיכר - אפילו לא התחיל עדיין את תכנונו. בסיור ביקשנו את עזרת השר להתערב בטרם הבעיה תציף אותנו במלוא חומרתה", אומר רואה.

רגעים מרגשים נרשמו בהמשך הסיור, כשביקרו בעמותת "לב בנימין" בעפרה, וילדה מיוחדת מאד העניקה לשר בנט מכתב מרגש וחיבוק. את התמונה שצולמה ברגע המרגש הזה מיהר השר להעלות לפייסבוק שלו. משם המשיך הסיור למכינה קדם צבאית בשילה ולביקור באתר שילה הקדומה.

"הצגנו בפני השר בנט גישה שונה", מספר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "הסברנו לו שצריך להרים את הכפפה ולהסתכל סביב בראייה אסטרטגית, אחרת ניפול. התכנון חייב להיות מערכתי וחייב לכלול בתוכו חישוב של נתוני האוכלוסייה הצפויה להתרחב, מה צפי הגידול, מה יידרש בתכנון של תשתיות, כבישים, בריאות, איכות הסביבה ועוד ועוד, בהתאם לנתונים.

"הצגנו לשר מצגת תמונות שבה רואים איך רמאללה מתפתחת צפונה ומערבה, איך רוואבי נבנית, איך נפרצים כבישים ומשתלטים על אחרים, איך נעשים קידוחי מים פיראטיים ומניחים תשתיות אחרות. אנחנו מחויבים לתכניות מגירה אסטרטגיות בכל תחום ותחום. כעת אנו עובדים שעות רבות על תכנית כבישים ביו"ש – תכנית שבודקת איזה כבישים זמינים סטטוטורית וכספית ואיזה לא, כדי לבנות תכנית כבישים אסטרטגית שתוגש לשר התחבורה. חוברת רצינית תצא בקרוב", אומר גנץ.

ערוצים אחרים

בשולי הכוחות שמערערים את הקואליציה, מבקש אבי רואה להתייחס גם לחוק הגיור. "המצב הזה שבו כל אחד נעמד על רגליו האחוריות ומתבצר, לא עושה לנו טוב. כאשר בעמדות הלכתיות לא ניתן לאחד את השורות, ורבנים לא מצליחים למצוא עמדה הלכתית מקובלת, זה מציג את הנושא כבעייתי ופוגע במעמד ההלכה והרבנות, הוא אומר. "שווה להשקיע מאמץ במציאת מכנה משותף רחב, כדי שהעם ימשיך ויתמוך בעמדות הלכתיות ולא יחפש ערוצים אחרים".