תושבי נוה צוף כבר למודי ניסיון בכל הקשור באירועי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) על הצירים. בתקופת האינתיפאדה השנייה איבד היישוב חברים יקרים בפיגועים, ורבים מתושביו נפצעו. לשמחתנו, מאז ועד היום הדברים השתנו, וב"ה היו שנים רבות של שקט יחסי בדרכים.

לפני כשנה וחצי לערך החלו להתגבר זריקות האבנים והבקת"בים על הצירים. אנו סוברים כי ניתן להצביע על מספר סיבות שהביאו לכך, וכן מציעים רעיון יישומי שייתכן ובטווח הרחוק ייתן מענה לתופעה.

קצת רקע: לפני כחמש שנים החליטו בני הנוער של נוה צוף לטפח נביעה קטנה של מים הסמוכה לישוב. חצבו מעט, בנו שתי בריכות לאיגום מים, העמידו ספסלים ונדנדות, שתלו עצים וקראו למקום 'מעיין מאיר', על שם מאיר סגל ז"ל, מוותיקי הישוב. המקום נמצא מחוץ לגדרות הישוב, אינו מגודר ופתוח לכל הבאים - ערבים ויהודים שנהנים מהמקום בכל ימות השנה.

שנה מאוחר יותר החליטה קבוצה של שמאלנים וערבים לעורר פרובוקציה במקום, תוך שהם פוגעים במעיין ובסביבותיו. מעשה זה נתן את האות לתחילתו של עידן חדש, בו בכל יום שישי - ולפעמים גם באמצע השבוע - מתקיימות הפגנות אלימות באזור המעיין או בכפר נבי צלאח הסמוך.

הצבא החליט "לשחק את המשחק" ולאפשר להפרות הסדר להימשך מידי שבוע, כאשר חיילינו המושפלים סופגים אבנים ומשיבים באמצעים לפיזור הפגנות. כך נמשך המשחק הקבוע מאז ועד היום כבר ארבע שנים.
בהזדמנות זו יש לציין כי עם כניסתו של המח"ט החדש, אל"מ ישראל שומר, אנו רואים תגובות הרבה יותר התקפיות להפרות הסדר. אך גם בהן אין די כדי להכריע את האויב.

תושבי נוה צוף ועטרת רואים בהפגנות האלימות בנבי צאלח "מקור השראה" גזרתי. מחבלים שרואים את חוסר ההכרעה של הצבא בהפגנות אלימות, מתרגמים את הסיטואציה כחולשה של הצבא, ולאחר מכן ממשיכים את המעשים באירועי פח"ע אל מול התושבים על הצירים.

יש להדגיש  יחודיות אירועי הפח"ע על ציר חוצה בנימין - 465 -  היא שכמעט תמיד האירוע יפגוש תושבים מאחד משני היישובים - נוה צוף ועטרת. שונים ממנו כבישים אחרים בבנימין, כדוגמת כביש 60, שם האירועים מתחלקים בין ישובים רבים. הדבר גורם לתסכול גדול אצל התושבים שחווים כל אירוע כזה כקהילה.

פתרון ארוך-טווח

עם התגברות זריקות האבנים לפני כשנה וחצי, הצבא - שפועל לפי הנחיות ותקציבים שנקבעו מראש - התנהג ביחס הפוך למציאות והוריד כוחות באופן דרסטי ברחבי הגזרה. כך מצאו עצמם התושבים מול איום גדול יותר ועם כוח צבאי קטן בהרבה מהכוח שהיה קודם.

ככל שעברו החודשים, התחילו להצטבר יותר ויותר אירועים, והתושבים החלו לצבור בטן מלאה. במקביל, כל הזמן התנהל שיח עם הצבא - שהבטיח לתגבר, להשתפר, להתאמץ וכדומה, אך התושבים המשיכו לחטוף אבנים ובקת"בים.

לפני מספר שבועות, ולאור רצף אירועים חריג, החליטו התושבים כי הגיעו מים עד נפש. מהיישוב יצאה אמירה ברורה שאם הצבא לא יודע לשמור עלינו, אנחנו נשמור על עצמנו. בהמשך התנדבו מספר קמב"צים לשיבוץ מתנדבים ורשימות שמירה על הצירים בשעות העומס.

בכל יום יצאו לשמירה ארבעה צוותים של מתנדבים - שניים בבוקר ושניים אחר הצהריים. המתנדבים עלו על המבתרים המועדים לפורענות ואיישו את המקום. ברגע שהגיע ג'יפ צבאי, שאגב היה מגיע מהר מאוד, היו המתנדבים מדלגים עם רכבם למבתר אחר. כך נוצר מצב שבו כמעט בכל יום היו כל המבתרים מאוישים - חלקם על ידי הצבא וחלקם על ידי תושבים.

לאחר כשבוע של פעילות הגיע מח"ט בנימין ישראל שומר לשיחה עם התושבים, ולאחר מספר ימים נוספים הגיע גם מפקד האוגדה תמיר ידעי, לשיחה נוספת עם התושבים.

השיחות התנהלו בצורה יפה ומכובדת, אך המסרים שיצאו ממנה היו ברורים. התושבים הבהירו למפקדים כי הם חשים חוסר ביטחון וחוסר משילות וריבונות של הצבא בשטח. כאשר אין אכיפה של הריבון - הצבא - הדבר מתבטא בסופו של דבר בבעיות ביטחוניות בטווח הארוך. התושבים ציינו כי מהרגע שהם עולים על ציר חוצה בנימין הם מרגישים שנכנסו לתוך אזור שהוא מחוץ לחוק. אין אכיפה אזרחית על חוקי תנועה, מתרחשות גניבות מים ממעיינות, לא מעט בנייה בלתי חוקית וכדומה, ואין ביטחון. "איש הישר בעיניו יעשה".

האמירה המרכזית שעלתה מכל הדיונים היא שלאור מצוקת כוח האדם וריבוי המשימות, גורמי הביטחון ישמחו לקבל כוח עזר שיעבוד באופן מוסדר ויסייע לצבא ולמשטרה להגביר את האכיפה והריבונות בגיזרה.
הוסכם כי הדרך הנכונה ביותר לסייע בנושא תהיה להקים כוח שיטור אזרחי (משא"ז) שיסייר עם המשטרה על הציר, ויגביר את פעולות האכיפה האזרחיות באופן יזום. פעולות אלו יביאו להגברת המשילות והשליטה בשטח וכפועל יוצא גם יתרמו לביטחון.

כך במאמץ משותף של נציגי הישוב והמשטרה, יצא לדרך בשבוע שעבר קורס ראשון של מתנדבי משא"ז בנוה צוף. 11 מתנדבים יעברו קורס בן שבעה מפגשים, שבסופו יוכלו להצטרף לסיורים על ציר חוצה בנימין – 465.
מפקד נקודת חשמונאים, רפ"ק תומר סלע, פתח את הקורס בתקווה שהקורס יהיה גשר בין התושבים לבין המשטרה, ובוגריו יהוו תוספת משמעותית לכוח האדם בגיזרה שיסייע באכיפת החוק והסדר. עוד ציין סלע כי הוא מעריך שהצלחת הקורס הראשון תביא למחזורי קורסים נוספים בנוה צוף ואולי גם ביישובים נוספים.
רס"מ מאיר בן דוד, המש"ק הקהילתי שאמון על העברת הקורס וריכוז המתנדבים, ציין שכל עוד יהיו מתנדבים זמינים - המשטרה תקצה ניידת נוספת בגיזרה לטובתם.

אנו מקווים כי מעז ייצא מתוק וכי הפעילות תביא לתוצאה המיוחלת, והשקט והשלווה יהיו שגרת חיינו בבנימין בכלל, וסביב ציר חוצה בנימין בפרט.