הקיץ הקרוב, קרוב משאתם חושבים. כך תצלחו בשלום יחסי את העונה החמה בבית, עם הילדים ועם מנהל הבנק

צופיה לקס

העולם מתחלק לשניים, אלו שאוהבים את הקיץ ואלו ששונאים.

אלו שאוהבים את הקיץ, שונאים את החורף ובדרך כלל חוטפים דיכאון חורף קליני.

אלו ששונאים את הקיץ, פורחים בחורף ומוצאים מזור בגשם, ברוח או בסערה.

גם אלו וגם אלו סובלים בתקופת האביב ממצבי רוח משתנים לפי מצב המזג בחוץ. לכולם כמעט, נטייה לפתוח את הבוקר בהצצה מבין חריצי התריסים לבדיקת מד (מצב) הרוח.

אני אוהבת את החורף. כמעט.

אני אוהבת את הגשם, השלג והרוחות, אבל שונאת את הקור. אם אפשר היה לקבל את כל אלו, רק בחום, היה זה נפלא. אבל לצערי לא כך העולם עובד.

אז בכל שנה, אני ממתינה לתום החורף, מתפללת שלא יבואו ימי קור, ומצפה, ממש כמו ילדה המצפה לסוכריה, לשמש. וגם מתכוננת.

 הכן ביתך לקיץ

ימי הקיץ הארוכים מכניסים שיח חדש לבית, הדורש יחס תואם. המשפט: "אמא! משעמם לי", חוזר אל המלל היומיומי ופרושו: "אמא, אני רעב בצורת משעמם לי. תני לי משהו שיסיח את דעתי". לצורך כך עלינו ההורים להיערך עם מלאי בלתי נגמר של פופ-אייס/ איגלו/ שלוק שזה אותו אחד, רק עם שמות שונים. על השלוקים להיות קפואים, זמינים לכל ילד, בשלל טעמים וצבעים והכי חשוב – טעימים.

את השלוק יש להציע לילד בשלבים מתקדמים של אפקט ה"אמא, משעמם לי", ורגע אחד לפני שמתחילות המריבות.

מרבית השלוקים יחולקו מיד עם הכניסה הביתה מהחום המהביל או לסירוגין יישלחו עם הילדים לגן השעשועים.

בריאות הנפש והגוף

ישנן בנות ובני עדות בישראל - ולא אציין אלו - שהיו מעדיפים לשבת בקיץ לבד, בחושך ובקור. אבל מאחר והדבר דורש ניתוק מוחלט מהעולם, הם נדרשים מידי פעם לצאת אל רחובות העיר או אפילו לעבודה, ולעבור תחת קרני השמש.

אלו הם אותם האנשים שברשימת המכולת שלהם מופיע: חלב, לחם, קרם שיזוף. הם שייכים לזן שעובר במהירות ממצב לבן בהיר לאדום שרוף. את הבוקר עליהם לפתוח במריחה כוללת האורכת כשעה, והשפרצות ספריי חוזרות בכל שעתיים. הכובע הוא ידידם הטוב ואין מצב שיש להם בגד ים ללא שרוולים.

"הנשרפים", כפי שניתן לקרוא להם, זוכים ללעג וקלס במסגרות חברתיות, אך ורק בגלל הגנים שלהם.

יש אחרים שחושבים שהגנים שלהם יצילו אותם מצריבת השמש והם לא מכירים במוצר השומני הזה. האמת היא שגם הם, כהי העור, נשרפים, אך הם בחיים לא יודו בזה.

לארוז או לא לארוז

מעילים, כפפות, מטריות, מגפיים וכל שאר מוצרי החורף יינעלו בקיץ במחסן הקרוב - קרי ה"בויידעם" - עד לחורף הבא. הם יידחסו בשקיות וואקום שיצמצמו עצמן כמתביישות עד יעבור זעם.

אצלנו בפסגות, אריזת בגדי החורף היא מעשה של כסילים. בפסגות אין דבר כזה שנקרא באמת "קיץ". החורף אינו הולך לשום מקום, רק מסתתר זמנית מאחורי השמש. כמעט ולא ניתן למצוא ערב נעים וחם, ואין מצב שמשפחה בעלת שמחה באמת תערוך אירוע בחצר מבלי לבדוק בכל יום את התקררות הפלנטה בסביבתנו.

וכן... יש פעמים שאנו יושבים בקיץ עם מעילים בחצר.

מי שגר במקומות רגילים ונורמליים, ימתין לרגע האמת כדי לאפסן את הציוד, הוא יספור את ימי השמש, יעשה שקלול מצב, וברגע שיראה לנכון יפנה את הווים שתקועים בכניסה לבית מכל ערימות הבלגן החורפי.

אם תשימו לב תוכלו לראות שכמחצית מהשנה פתח ביתכם נראה כמו בית, ובחצי השני כמו כניסה לחנות בגדים צפופה.

הכן כיסך לקיץ

פעם אמר לי מישהו חכם ששינויים כלכליים בבית יש לעשות אחרי החופש הגדול.

גם מי שרוצה לשרוד את הקיץ מבלי שייקרעו לו שני הכיסים לא יוכל לעשות זאת מבלי להתכונן לקיץ מחגי תשרי.

קייטנות, טיולי סוף שנה בבית הספר, פעילויות בני עקיבא, חופשה משפחתית, מפגשים משפחתיים מורחבים והלבשה לעונה שהתחלפה, הם רק רבע מרשימת ההוצאות לקיץ.

החודשיים הארוכים שנקראים "החופש הגדול" גורמים לתקציב הביתי לשנות כיוון.

מי שיש לו ילדים בוגרים יהפוך לכספומט גם אם לעיתים ייצא ממנו פתק של "אין יתרה למשיכה" .

הנוער יחפש עבודה, רק 40% מתוכם ימצאו והשאר יחפשו את עצמם. מחקרים מוכיחים שרק 20% מתוכם ימצאו.

שימו עין

תקופת הקיץ היא תקופה שיש בה הנאות גדולות אך גם סכנות לרוב. אנא מכם, הורים יקרים, שימו עינכם בטרמפיאדות, העלו את ילדינו-ילדיכם אל מחוז חפצם. השמש והליסטים יחד עם התנועה הסואנת עלולים להיות סכנת חיים של ממש עבורם. פתחו את ליבכם ואת חלונכם, שאלו אותם להיכן, והעמיסו.

וילדים יקרים, הקפידו להתקלח בכל עת על מנת שהדרך אתכם תהיה נעימה. כן, גם אם אתם באמצע טיול "מחוף אל חוף" של חמישה ימים.

קיץ נפלא לכולם.