לאחרונה התקבלה במועצה החלטה עקרונית: לקחת אחריות על הנוער שבגבעות, למרות שלרוב מדובר בנערים שאינם תושבי בנימין. הם כאן, והם אינם שונים באופן מהותי מבני הנוער שלנו. כנס "את פתח לו" ובניית תכנית כוללת – תכנית הבני"ם – הם צעדים חשובים בדרך למתן מענה לסוגיה מאתגרת זו

יעל כהן וציפי זוסמן

לאחרונה התקיים בבנימין כנס 'את פתח לו' שעסק בסוגיית הנוער שעל הגבעות. בעוד בשיח הציבורי בחברה הישראלית בתופעת 'נוער הגבעות', הפך המושג לביטוי גנאי, המתקשר לתופעות של אלימות, משיחיות והתנגדות למדינה, וגרר אחריו לא פעם יחס קשה של דחייה והתנגדות, ובעקבות אלה תגובה של אכיפה, שיטור וגירוש -  ברור לנו כי חלק גדול מהתייחסות זו ואמירות אלה - מקורם בבורות ובפחד, והם אינם מתבססים על היכרות אמיתית ומעמיקה עם הנערים, משפחותיהם ומציאות חייהם.

משום כך אנו איננו מכנים את בני הנוער שעליהם מדובר 'נוער הגבעות', אלא הנוער שעל הגבעות. כיוון שאנו יודעים שלא מדובר בבני נוער שונים באופן מהותי משאר בני הנוער שלנו. אלה הילדים שלנו שנמצאים כעת על גבעה ונראים או מדברים בצורה מסוימת, ואולי מחר יהיו או אתמול היו בבית, בבית הספר או ביישוב בדיוק כמו כל אחד אחר. ההימצאות על הגבעה לא הופכת אותם לאחרים, רעים, בזויים או כל תואר מנמיך אחר, ולכך אנו מכוונים כשאנו מכנים אותם 'הנוער שעל הגבעות'.

נוער הנושר ממערכות החינוך ומהמסגרות החברתיות והמשפחתיות הנורמטיביות - איננו תופעה חדשה, ואף לא תופעה ייחודית למגזר הדתי לאומי, אולם תהליכים שהתרחשו הן בציבור הדתי לאומי והן בחברה הישראלית בכללותה, גרמו להתחזקות התופעה ולהתמקדות תשומת הלב הציבורית בה באופן שמגדיל ומעצים אותה הרבה מעבר לממדיה האמיתיים.

בהפקת הכנס היו שותפים מדור קהילה, מחלקת נוער וקידום נוער במתנ"ס בנימין, השירות הפסיכולוגי ויחידת הקב"סות באגף החינוך, אגף הרווחה, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון והפיקוח הייעוצי מטעם משרד החינוך. מטרת הכנס היתה להעלות על סדר היום את סוגיית הנוער שבגבעות והשפעותיה על יישובי בנימין, תוך התייחסות להיבטים שונים הנוגעים לה -  רוחניים, חינוכיים, משפחתיים, ביטחוניים ועוד.

הטיפול בנוער שבגבעות

בבנימין מקובל לזהות שלושה מוקדים מרכזיים של נוער בגבעות: גבעת הבלאדים (בסמוך לכוכב השחר), גאולת ציון (בסמוך לשילה) ונחליאל כחלק מגוש טלמונים.

בשנים האחרונות הושקעה פעילות ברמה המקומית של אנשים או קבוצות שמצאו דרכים לליבם של הנערים על הגבעות ויצרו איתם קשר משמעותי, אך הדבר לא חרג מגדר אנקדוטה ולא הפך לתפיסה קהילתית רווחת. סנונית ראשונה של שינוי גישה ברמה הלאומית, היתה הקמת ארגון 'הרועה העברי' לפני כשנתיים. אך פעילותו לא יצרה שינוי עומק ביחס של הקהילות והיישובים אל הנערים. עיקר המפגש של הנערים עם עולם המבוגרים הוא המפגש עם גורמי האכיפה ולא עם גורמי טיפול וגורמים מיטיבים אחרים.

לאחרונה התקבלה במועצה האזורית מטה בנימין החלטה לקחת אחריות מלאה על הטיפול בנוער שנמצא בגבעות בבנימין, מתוך אותה הבנה שאלה הם בנינו. לשם כך נבנתה תכנית מערכתית מקיפה וכוללת שעשויה לתת מענה בר קיימא לנוער שנמצא כעת על הגבעות ואף להקטין ולמנוע נשירה של נוער נוסף לגבעות בעתיד – תכנית הבני"ם - המתייחסת אל ארבעת מעגלי ההשתייכות של הנערים, מתוך הבנה כי קיים הכרח לעסוק במקביל בכל ארבעת המעגלים, כיוון שהזנחת כל אחד מהם תוביל לאיבוד ההישגים באחרים. המעגלים המרכיבים את ראשי התיבות הבני"ם הם: ב – בתי הספר, בתי החינוך; נ – נוער, בנים ובנות שלנו הנמצאים בגבעות; י – יישוב, קהילה, שייכות; ם – משפחה. הורים, אחים.

העקרונות המונחים בתשתית תכנית הפעולה מתחילים בהתחברות לנערים בגובה העיניים, ממקום מכבד, שמעריך את הערכים החיוביים שבהם הם מאמינים ומתעל אותם לפעולות חיוביות.

מכאן לתפירת חליפה מתאימה לכל נער ונערה, תוך התייחסות אל גורמי הסיכון, הרקע וההקשר ממנו הם מגיעים..

התכנית כוללת עבודה עם כל בני הנוער שנמצאים בשטחי המועצה גם אם הם אינם תושבי בנימין, ועבודה גם עם צעירים בגילאי 18-24 שנמצאים בגבעות. התייחסות נדרשת גם לנערות בעלות פרופיל דומה למרות שהן נמצאות פחות במוקד תשומת הלב הציבורית.

להשלמת התכנית – נדרש עיסוק גם בטיפול וגם במניעה, בכל מעגלי הפעילות, ושיתוף פעולה הדוק עם גורמי הרווחה, החינוך, הקב"סות והעמותות השונות הפועלות בתחום זה, הן בתחום המועצה והן מחוצה לה (כאשר מדובר בנער שמקום מגוריו המקורי איננו בבנימין).

התכנית תכלול בין היתר עבודה של דמויות מוכרות שיצרו קשר משמעותי עם הנוער והצעירים,

סיוע להורים ולאחים, תושבי בנימין, המתמודדים עם נער שנמצא בגבעות; העלאת המודעות בקרב הצוותים החינוכיים, לתופעת הנשירה לגבעות, וכן איתור בני נוער הנמצאים בסיכון לנשירה במוסדות החינוך וטיפול בהם; חיזוק הקשר בין היישובים לגבעות והנעתם ללקיחת מידה של אחריות ומעורבות בנעשה בגבעות הסמוכות אליהם.

@ביניים: אין פתרונות קסם, יש תובנות וכלים

כפועל יוצא מן הכנס וכחלק מתוכנית ה'בני"ם', מצאנו לנכון להמליץ ליישובים לקיים תהליכי המשך בנושא זה במסגרות החינוכיות ובקהילות.

תהליך יישובי יכול להתקיים בדרכים שונות, כגון הרצאות מומחים או בעלי עניין בתחומים שונים, שיעורים תורניים, פאנל או רב שיח שמציג דעות והיבטים שונים, שיח תושבים בהנחיה פנימית או חיצונית ועוד.

בשלב ראשון, חשוב לקיים חשיבה בשיתוף גורמים יישוביים רלוונטיים ולהחליט האם היישוב מעוניין לקיים תהליך ומאיזה סוג. לאחר מכן ניתן להתייעץ עם המלווים היישובים בתחום הקהילה והנוער כדי לחדד את הצרכים ולבנות את המענה המתאים.

הסוגיה מתדפקת על דלתנו ולא נוכל להתעלם ממנה. מניסיונו של הכנס, עצם פתיחת הנושא לדיון, גם אם אין בידינו פתרונות קסם, מעלה מגוון גדול של תובנות וכלים שניתן כבר ליישם כבר מחר בבוקר, במטרה להקטין את מידת הסיכון שתופעה זו גורמת הן לבני הנוער שעל הגבעות והן לדימוי הציבורי של קהילת בנימין.

----------------------------------------------------------------

ד"ר יעל כהן היא מנהלת מתנ"ס בנימין, ציפי זוסמן היא מנהלת המחלקה לקידום נוער במתנ"ס.