יזכור

מהישוב  אדם.

נפל בתאריך י"ד בטבת תשס"ג 18.12.2002 בעת מילוי תפקידו.בן 26 בנופלו.

הותיר אחריו הורים, אח ואחיות. 

אמיר נולד בדצמבר 1976 כבן בכור לזוג הורים אוהבים וצעירים. המשפחה התגוררה בשכונת תלפיות בירושלים. אמיר ביקש מהוריו "תקנו לי חבר", וכשהיה בן שלש שנים נולד אחיו עוז. לאחר שלש שנים עברה המשפחה לבית בשכונת פת, ושם נולדה אחותו שרית. שלושת האחים היו חברים נהדרים. אמיר למד בביה"ס היסודי "פת", ואחר כך בתיכון "דנמרק" במגמת אלקטרוניקה. בכיתות יג' ויד' המשיך אמיר בלימודי טכנאי הנדסאי אלקטרוניקה במכללת אורט. בשנת 1992 נולדה אחותו גלית.
 

אמיר התגייס לצבא כעתודאי, ועשה טירונות בקיץ 1996. לאחר מכן, נסעה כל המשפחה לטיול לארצות הברית, ובו בילו כולם בהנאה רבה בפארקים באורלנדו. אמיר קיבל את תפקיד מורה הדרך וצלם המשפחה. לאחר חודש חזרו עם טעם של עוד.. אמיר המשיך בלימודיו ושירת בצבא בחיל הקשר והתקשוב, באגף "המיוחדים", המבצע פעילויות בטחוניות שונות שהשתיקה יפה להם.
 

אמיר השתתף בפרוייקטים חסויים וחשובים לבטחון המדינה, ומפקדו הישיר ומפקד חיל התקשוב העידו עליו שעבודתו ביחידה תרמה ותמשיך לתרום עוד שנים רבות לבטחונה של מדינת ישראל. אחד הפרוייקטים שליווה זכה בפרס בטחון ישראל. אהבתו למחשבים גרמה לו להתמקצע בכל נבכי המחשב. לכל חבר, שכן או קרוב משפחה שביקש את עזרתו ותמיכתו בפתרון בעיות מחשבעזר בשמחה, מכל הלב והנשמה.
 

בשנת 1997 עברה המשפחה לביתם ביישוב אדם. התינוקת שיראל הצטרפה למשפחה, והשמחה הייתה גדולה. אמיר גילה אהבה מיוחדת לצילום, ומצלמתו הנציחה תמונות נוף רבות ואת אחיותיו בכל הזדמנות. אהבתו לים הביאה אותו להתגורר בתל אביב בקרבת הים, ולגלוש בו בכל הזדמנות. אמיר הספיק להגשים את חלומו הגדול לטייל ברחבי העולם. הוא טייל כעשרה ימים בלונדון, ולאחר מהן בילה חמישה חדשים בדרום אמריקה, פגש חברים מדהימים ונהנה מכל רגע. בילה בראפטינג, סנפלינג וקורס מצנחי רחיפה. שבר ברגל הביא להפסקה מוקדמת של הטיול וחזרה לארץ. אמיר חתם על שירות קבע בו שירת כשלוש שנים, בענף המיוחדים, עם כל החבר'ה הנהדרים. הוא החל לימודי הנדסת חשמל ומחשבים כמתוכנן, והודיע על פרישתו מהצבא. אמיר נהרג בתאריך 18/12/02. הותיר אחריו הורים, דוד מרדכי ומילכה, אחיו עוז, ואחיותיו שרית, גלית ושיראל. יהי זכרו ברוך.